שלומית בונה סוכה יקרה.

סליחה שלקח לי זמן לענות. תודה גדולה שאת שואלת ומשתפת ברגשותייך.

שלום לך,
בעולם שבו אנו חיים מקובל שהכל פתוח ועל הכל מדברים בכל גיל ובכל מקום. משום כך, נוצר הרושם שאם לא יגידו ויסבירו, לא נדע.
לאמיתו של דבר, ישנם נושאים שראוי לדבר עליהם בגיל המתאים.
כמו שמדברים עם בנות סביב גיל ההתבגרות, ולא כשהן ילדות קטנות,
על המחזור החודשי וכמו שמדברים עם תלמידי תיכון, ולא עם תלמידים בכיתות הנמוכות, על בחינות בגרות כך גם בנושא המיניות.
יש גיל שמתאים לדבר בו על נושא זה.
אומר בכנות, הייתי שמחה לו כל אמא יכלה וידעה לדבר עם בתה על נושאים שמעניינים ומסקרנים אותה בעניין המיניות, בזמן הנכון במינון המתאים ובדרך הנכונה.
לצערי, אימהות רבות נבוכות לעשות זאת אך זה עניין לשאלה אחרת.
לגופו של עניין, חשוב שתדעי- מיניות היא דבר נפלא ומבורך כשהוא בעיתו.
היהדות מלמדת אותנו שזוגיות היא דבר מקודש.
בחור ובחורה שמתחתנים יוצרים קשר נשמתי עמוק הנבנה מקשר נפשי ופיזי גם יחד!
התורה מורה לאיש "ודבק באשתו והיו לבשר אחד".
מיד אחרי שתתארסי בע"ה תתחילי ללמוד הדרכת כלות (וארוסך ילמד הדרכת חתנים)
והמדריכה תלמד אותך על הכל ואת הכל ותוכלי לשאול כל מה שיעלה על דעתך. זה חשוב וזה נכון!
עד אז, וכל עוד הינך בגיל ההתבגרות, חשוב שתיהני בחברת חברותייך.
מעבר לכיף ולהנאה שיש עם חברות ישנה הזדמנות ל"התאמן" על מידות טובות (סבלנות, סובלנות, נאמנות, עין טובה, נתינה, קבלה והכלה ועוד)
וכל אלה יעזרו לך מאד בעתיד בקשר עם בן הזוג המיועד לך.
ודבר נוסף, כאנשים מאמינים אנחנו סומכים על כך שה' טבע בנו כוחות חיים בריאים וטובים שינחו אותנו נכון גם בנושא המיניות לכשנצטרך אותה.
ועד אז, שמחי את עצמך, שימחי בעצמך והצמיחי את עצמך בטוב.
שאי ברכה!

אהלן יקרה
זה באמת באמת קשה..

יש משיכה בין בנים לבנות, ומשיכה חזקה הרבה יותר בין חבר לחברה שאוהבים אחד את השני
ורוצים להביא את האהבה שלהם לידי ביטוי באופן שלם (כלומר גם על ידי מגע..)
ולפעמים המשיכה הזאת היא עד כדי כך חזקה שנראה שבלתי אפשרי להתגבר עליה…
בטח כשמדובר בחברות ארוכה כל כך
אבל כן משהו אחד חשוב לי להגיד – זה אפשרי וזה כדאי!
ואני מכירה לא מעט זוגות שהצליחו לעמוד במשימה למרות הקושי.
איך הם הצליחו?
אנסה לכתוב כמה נקודות, ואם למישהי יש מה להוסיף, אשמח.
א. כי הם הבינו כמה זה חשוב – כמה שמירת נגיעה היא עוגן לקשר טוב יותר, נכון יותר וששכינה שורה בו.
ב. כי הם השקיעו – הם למדו על הנושא, העמיקו בו, וחזקו אחד את השני (וגם אם מישהו כמעט ונשבר, בן/בת הזוג שלו חזקו אותו כדי שלא ליפול..)
ג. כי הם הקפידו מאוד מאוד על ייחוד – כלומר בשום מקרה לא להיות לבד, אפילו לא לרגע, במקום שאין בו אנשים.
הם פשוט הכירו את עצמם והבינו שבגלל עוצמת המשיכה ביניהם אם הם יהיו בסיטואציה כזאת סביר להניח שהם יכשלו..
ד. כי הם לא נבהלו מנפילות – כלומר כל מה שכתבתי עד עכשיו לא אומר שכולם תמיד מצליחים במאה אחוז..
וכנראה שלפחות לחלקם היו נפילות ורגעי שבירה, אבל הם לא נתנו לעצמם להישבר לגמרי, וכל פעם אחרי נפילה הם אספו כח והרימו את עצמם להמשיך ולהקפיד..
ה. הם התפללו על זה… כן, כן.. ממש תפילה – להתפלל שהקב"ה ייתן לכם כח לעמוד בניסיון הזה.. זה נשמע אולי קצת מוזר אבל זה מאוד מאוד אמיתי.. כדאי לנסות:-)

קודם כל- איזו חברה נהדרת ורגישה את!
זה באמת לא פשוט לעמוד מהצד ולראות קשר שלפחות מהצד נראה כאילו משהו לא בסדר בו.
ואת צודקת, הוא באמת לא בסדר. איך אני יודעת?
כי כשאני בוחנת האם קשר נחשב בריא, מצמיח ומקדם אני עושה לו שני מבחנים חשובים:
מבחן השוויוון ומבחן הרצון.
מבחן השוויון אומר- האם יש שוויון יחסי בנתוני הפתיחה של הקשר?
אני בודקת את זה בשלושה פרמטרים:
1.גיל- פער של יותר משלוש שנים נחשב לא תקין בגילאים אלו.
2. פערים חברתיים
3. פערים שכליים.
אם התשובה שממש אין שוויון יחסי אז משהו לא בסדר.
יכול מאוד להיות שנערה או נער שנמצאים בתוך כזה קשר מרגישים לא נעים להביע את דעתם, לרצות דברים אחרים ולהתנהג בחופשיות אמיתית כמו שאמור להיות בתוך קשר בריא.
וזה מוביל למבחן השני- האם כל מה שנעשה בקשר הוא ברצון מלא של שניהם? בלי כפייה, בלי תחושת אי נעימות, בלי לשלם על זה מחיר…
כשעומדים מהצד זה מאוד צורם, כשנמצאים בפנים קשה לשים לב, כי יש גם הרבה דברים נוצצים וקוסמים בקשר. ולכן היא צריכה אותך. איך?
אפשר לכתוב מכתב, אפשר לבקש ממנה להפגש לבד בנחת וברוגע ולהגיד לה שאת אוהבת אותה ודואגת לה ולכן רוצה להגיד ש…
היא יכולה לכעוס, להתעצבן ואפילו להאשים שאת מקנאה, אבל אם נעשה את זה בצורה עדינה ורגישה שמשאירה פתח להמשיך ולדבר על זה, היא גם יכולה לראות בך כתובת ברגע שהיא תצטרך… חשוב מאוד לא להשאר עם זה לבד, להתייעץ עם ההורים, יועצת, מדריכה.
אני שמחה בשביל החברה שלך שיש לה אותך ושאת לא מוכנה לעמוד מנגד… מוזמנת להמשיך ולשתף,
תודה על השאלה החשובה!