סול יקרה, תודה שכתבת.. כמה עוזר לשחרר את הרגשות האלה ממעמקי הלב ולהוציא אותם שמישהו ישמע, אפילו באופן אנונימי..

שמעתי מהמילים שלך כמה נקודות שהדליקו לי בראש תמרורי בקשת עזרה..

1. 'אני לא סומכת על אנשים בכלל' –

אמירה שבטח עומדת מאחוריה איזושהי חוויה או חוויות שצברת של אכזבה ופגיעה באמון. קשה לשקם אמון בבני אדם אחרי שנשבר האמון, אבל… אפשרי! בעזרת טיפול משמעותי ניתן לשקם את תפיסת האמון בבני אדם

2. 'אני לא אומרת את זה לאף אחד' – 

חווית סוד, ובדידות כתוצאה מהסוד. כשיש סוד כל הגוף כואב. והכאב הופך גדול הרבה יותר מאשר כשחולקים אותו

3. את מבקשת עזרה וזה הדבר הכי חשוב וטוב. את כבר אחרי הזיהוי של הקושי, אחרי ההבנה שמישהו חיצוני בלבד יוכל לעזור, ולא אמא או היועצת או חברות. מולן את לא נפתחת מהלב.

אז ככה..

דבר ראשון, כל הכבוד לך על הרצון לקבל עזרה. סימן שאת רוצה לחיות באיכות חיים ומאמינה שמגיע לך

דבר שני, טיפול זה דבר כל כך מבורך. אני נפגשת כמטפלת עם ילדים, עם נוער, עם מבוגרים. כולם נושמים לרווחה כשהם מגיעים ומשתפים. זה באמת מרחב שמאפשר שיתוף, טיפול והטבה.

דבר שלישי, אשמח מאוד לתת לך המלצות לאנשי / נשות טיפול שכדאי לפנות אליהן. אם תרצי, תוכלי לכתוב בתגובה איזור מגורים קצת יותר ספציפי בצפון, כי הצפון זה איזור גדול מדי כדי שאדע לאיפה להמליץ לך ללכת.

ולסיום, מחזקת אותך שתצליחי למצוא כוחות לגשת לקבל טיפול וליווי. כרגע הדימוי הנפשי שלך מספיק טוב מעצם האמונה והרצון שטיפול יביא להטבה, ולאט לאט גם דימוי הגוף ישתפר, ותהיה הרמוניה טובה בין השניים.

שולחת לך כח וחיבוק,

יעל בוק, עו"ס 

מלכת היופי יקרה!

תודה על השאלות שלך. החשש או התהיה מהנושאים הללו מובנים מאוד. 

שלום יקרה,

אני כל כך מעריכה שפנית לשאול את שאלתך. זה דבר חשוב וטוב לא להשאר עם שאלות וגם את לא עושה לעצמך הנחות. את מרגישה שמשהו לא לגמרי בסדר ואת מנסה לדייק את עצמך ולקבל מענה מסודר. כל הכבוד!

שלום אנונימית יקרה! 

תודה על השיתוף בתחושותיך. 

נשמע שאת מרגישה שהגוף לא יודע שובע.

ראשית, אשלח אותך לבדוק האם את באמת אוכלת ״כל היום״ או שזו תחושה שעולה בעקבות אכילה לא מסודרת? לפעמים אנחנו מרגישות שאכלנו ״המון״, בפועל כאשר כותבים על הדף רואים שזה לא כל-כך הרבה ולמעשה, שווה ערך לכמות היומית המתאימה לגיל ולגובה. 

אז אני שולחת אותך לכתוב על דף את כל מה שאת אוכלת ולבדוק אם זה באמת הרבה או סתם תחושה בעקבות אכילה לא מסודרת. 

בהמשך:

בדרך כלל יוצא שאנחנו ניגשות למטבח הרבה כפי שאת מתארת, קודם כל בגלל עניינים פיזיולוגיים. משמע, את לא שבעה. הארוחות המרכזיות ביום שלנו צריכות להיות מלאות, משביעות, מספקות וכוללות את כל אבות המזון, כוללות מנת ירק ושתיית מים לאורך היום. כאשר זה לא קורה – הרבה פעמים מוצאים את עצמנו רעבים ומחפשים מזון… 

כך שלרב כאשר מסדרים את העניינים הפיזיולוגיים (כמויות, טווחי שעות, רכיבים) – זה נפתר. 

והדבר האחרון, לפעמים האכילה באמת נובעת מרגשות מסוימים או משעמום. אם את מזהה שזה המצב ולא רעב אמיתי, לפני כל אכילה תשאלי את עצמך – מה הצורך שלי עכשיו? האם אני רעבה או משועממת?… בד״כ אנחנו יודעות לענות על זה ואם את מרגישה מנותקת מצרכי הגוף – ממליצה לך לפנות לדיאטנית קלינית לטובת תהליך מסודר, של חיבור לאיתותי הגוף.

בהצלחה!!

רייצ׳ל ארביב, דיאטנית קלינית – הפרעות אכילה ודמוי גוף

הי נשמה.

איזה יופי של שאלה. 

את צודקת שבסרטים ובקליפים שמים דגש כל כך גדול על הנראות החיצונית וזה מחלחל ומשפיע. לכן כדאי לצמצם צפיה של תכנים חיצוניים.

אפשר להסתכל סביב ולראות שהאנשים המאושרים שסביבנו הם לאו דווקא האנשים היפים.. יש אנשים עם זוגיות טובה שנראים  רגילים לגמרי. הם לא זוהרים בכלל (ובעצם, החיים עצמם לא זוהרים. הם אוסף של רגעים קטנים ורגילים שיכולים להיות קשים לפעמים ועדיין טובים ומשמעותיים). אז מה באמת הופך אותם למאושרים? הקשר בינהם.. האהבה. ההערכה. 

ולעומתם, שחקנים בהוליווד שלא מצליחים לשמור על קשר זוגי נורמלי ולבנות משפחה. הם מתגרשים, בוגדים וכו..ובעיקר, אנשים בודדים. 

כי בסופו של דבר האיש שלך, שלו את מחכה יאהב אותך בגלל האישיות שלך ולא בגלל היופי החיצוני שלך. 

יופי זה דבר זמני ומשתנה. אפשר לראות בתעשית היופי, שדוגמניות מתחלפות כל הזמן. בגיל 25 הן נחשבות כבר מבוגרות..

יופי פנימי לעומת זאת, הולך ומשתבח עם השנים.. זה מקרין גם החוצה ומאיר לעולם.

התפקיד שלך כאשה הוא לא להיות מושכת. התפקיד שלך הוא להיות את בעולם. להביא את האור המיוחד שאת לסביבתך. אין שום סיבה שתשקיעי מחשבה וכוחות נפש בלנסות למצוא חן, תתמקדי בלהקשיב ללב ולגלות מי את בעולם בלי קשר למה חושבים עליך ולאיך שאת נראית. 

אני בטוחה שאת רוצה קשר פנימי עם האיש שלך. שהוא יראה אותך מבפנים. את הנשמה שלך. שיעריך את האופי שלך. שיצליח לתקשר איתך ברבדים עמוקים. כדי שזה יקרה, כדאי שתתקשרי עם האנשים שסביבך ממקום עמוק, פנימי ופשוט.  

בהצלחה

שלום לך אנונימית,

הדבר הראשון שאני רוצה לתת לך זה חיבוק, חיבוק ענק ארוך, חיבוק אוהב, זה בכלל לא משנה לי שאנחנו לא מכירות, רק רוצה לחבק אותך ולהגיד לך תודה תודה ושוב תודה שבחרת לכתוב.

שלום הילה יקרה!

לפני שאני אגש לתת לך טיפים איך אפשר לדייק את המקום שלנו כאשר יש לנו חזה גדול..

אני רוצה להגיד לך שגם אם אני לא מכירה אותך אישית אני כבר מרגישה שעומדת מולי נשמה גדולה!

עצם היכולת לשאול שאלה בנוגע לעצמך מראה על הכוחות שיש בך, ושאת מפזרת אותם בעולם.

הרבה פעמים כשאנחנו מסתכלות במראה העיינים שלנו הולכות אוטומטית למקום שאנחנו פחות מסתדרות איתו פחות שלמות איתו,

ואני תמיד מקווה ומייחלת שנדע להסתכל על עצמנו כמכלול זה המתנה הכי גדולה שתעניקי לעצמך,

אם נצליח להתבונן על עצמנו במראה כמשהו שלם ולאוו דווקא לפי חלקים.

אני נותנת לך תרגיל על הדרך להסתכל על עצמך במראה 40 יום ולהגיד לעצמך מילים טובות ככה כל בוקר.

את אלופה בהתחלה זה קשה אח"כ זה זורם מיום ליום יותר ויותר.

ולעניין הטכני:

כשיש לנו חזה גדול אנחנו הרבה פעמים רוצות לטשטש או להסתיר, ואני רוצה ללמד אותך איך לדייק זאת ולא להמשיך במקום של טשטוש והסתרה.

1. כדאי לא לשים חולצות גולף, או חולצות שסגורות ממש, אלא יותר לאפשר פתח וי עדין שמעדן את הנראות, כשאני מעמיסה על האיזור עם גולף זה נראה חנוק ויתר מבליט את האיזור.

2. באותו עניין להשתדל יותר לשים גזרות וצבעים דווקא בחלק התחתון של הגוף מהחצאית ומטה, כלומר שהדגש יהיה לאיזור התחתון ובחלק העליון לשים יותר צבעים נייטרלים כמו חום , אפור,שחור, בז, כחול ואז חצאית בצבעים והדפסים משמחים. הדגש צריך להיות בחלק התחתון

3. גקט גינס יכול לתת מענה מעולה (לא לסגור אותו) אלא פשוט להניח אותו פתוח.

הילה יקרה!

מאחלת לך שתאהבי את עצמך תמיד!

ותמשיכי ללמוד ולהבין איך לדייק את עצמך

את אלופה!

שלום לך רעות,

אם את נהנית מהמשחקים האלה, והם עושים לך טוב, אני לא רואה סיבה להרגיש לא בנח עם זה, גם אם יהיה לאנשים מה להגיד בנושא, יחד עם זאת יתכן שאם העלית את השאלה, יכול להיות שזה עורר בך איזשהי שאלה פנימית עם עצמך, האם אני בסדר, וזה נורמלי.. אולי בכל זאת , האמירות של הסביבה ערערו אותך מבפנים.

בכל אחד ואחת מאיתנו יש מגוון תכונות , חלקן נחשבות תכונות "זכריות" וחלקן "נקביות" כולם קיימים בנו, וזה חלק ממי שאנחנו.. אצל כל אחד החלקים השונים באים לידי  ביטוי בעוצמות ובמקומות שונים.

משחקי הכדור שהזכרת לכאורה שייכים לתכונות ה"זכריות" אך אצלך באים לידי ביטוי בעוצמה גדולה יותר. זה לא מעיד עליך כלום בעניין המגדרי, פרט לעובדה שאת אוהבת משחקי כדור שנחשבים "זכריים" . הרבה בנות בתקופה הנוכחית אוהבות ונהנות ממשחקים אלה.

תהני , ותשמחי ממי שאת!!❤❤

שלום יקרה,
יש לשאלה שלך כמה היבטים ואנסה להתייחס לכולם.

לפני הכל אדגיש- להשתמש בנטייה/ תכונה/ מראה/ עדה של אדם לצורך קללה זה דבר לא ראוי ולא מתאים לעשות אותו אף פעם.

הי יקרה, 
את שואלת פה שני דברים, אענה עליהם אחד אחד: 

את מתארת שלפעמים את מרגישה שמחה ובטוחה בעצמך ובגוף שלך ולפעמים את מרגישה בדיוק להיפך. האמת היא שאת מה שאת מתארת, כנראה עוברות עוד הרבה נערות ונשים, אם לא כולן… 
אפשר לייחס את זה למחזוריות שלנו ולהורמונים שמשתנים בגופנו במהלך החודש,
אם תרצי לעקוב אחרי התחושות, ייתכן שתגלי שלקראת הופעת הווסת התחושות השליליות גם מגיעות, ולקראת זמן הביוץ- התחושות החיוביות מופיעות.