שלום יקרה,

אני כל כך מעריכה שפנית לשאול את שאלתך. זה דבר חשוב וטוב לא להשאר עם שאלות וגם את לא עושה לעצמך הנחות. את מרגישה שמשהו לא לגמרי בסדר ואת מנסה לדייק את עצמך ולקבל מענה מסודר. כל הכבוד!

הי נשמה.

איזה יופי של שאלה. 

את צודקת שבסרטים ובקליפים שמים דגש כל כך גדול על הנראות החיצונית וזה מחלחל ומשפיע. לכן כדאי לצמצם צפיה של תכנים חיצוניים.

אפשר להסתכל סביב ולראות שהאנשים המאושרים שסביבנו הם לאו דווקא האנשים היפים.. יש אנשים עם זוגיות טובה שנראים  רגילים לגמרי. הם לא זוהרים בכלל (ובעצם, החיים עצמם לא זוהרים. הם אוסף של רגעים קטנים ורגילים שיכולים להיות קשים לפעמים ועדיין טובים ומשמעותיים). אז מה באמת הופך אותם למאושרים? הקשר בינהם.. האהבה. ההערכה. 

ולעומתם, שחקנים בהוליווד שלא מצליחים לשמור על קשר זוגי נורמלי ולבנות משפחה. הם מתגרשים, בוגדים וכו..ובעיקר, אנשים בודדים. 

כי בסופו של דבר האיש שלך, שלו את מחכה יאהב אותך בגלל האישיות שלך ולא בגלל היופי החיצוני שלך. 

יופי זה דבר זמני ומשתנה. אפשר לראות בתעשית היופי, שדוגמניות מתחלפות כל הזמן. בגיל 25 הן נחשבות כבר מבוגרות..

יופי פנימי לעומת זאת, הולך ומשתבח עם השנים.. זה מקרין גם החוצה ומאיר לעולם.

התפקיד שלך כאשה הוא לא להיות מושכת. התפקיד שלך הוא להיות את בעולם. להביא את האור המיוחד שאת לסביבתך. אין שום סיבה שתשקיעי מחשבה וכוחות נפש בלנסות למצוא חן, תתמקדי בלהקשיב ללב ולגלות מי את בעולם בלי קשר למה חושבים עליך ולאיך שאת נראית. 

אני בטוחה שאת רוצה קשר פנימי עם האיש שלך. שהוא יראה אותך מבפנים. את הנשמה שלך. שיעריך את האופי שלך. שיצליח לתקשר איתך ברבדים עמוקים. כדי שזה יקרה, כדאי שתתקשרי עם האנשים שסביבך ממקום עמוק, פנימי ופשוט.  

בהצלחה

שלום יקרה

תודה לך על האומץ לכתוב לא מובן מאליו. מרגיש לי שאת באמת בחורה איכותית שאיכפת לה וצומחת מתהליכים פנימים שהיא עוברת .

 באמת כפי שאת מבינה ויודעת שסרטים חשופים שמתמקדים באינטימיות בוטה  לא בריא לצרוך ולא כדאי.מקסים שסיגלת עבור עצמך תחביבים שונים שממלאים אותך וזה נהדר כתחליף. ראשית כל, אני מציעה לך לסלוח לעצמך. הסליחה היא מרככת את האשמה. תסלחי לעצמך באמת מכל הלב . את נורמלית, הכל חשוף כל כך היום ואין פלא שנחשפת לסרטים כאלו. ותחמיאי לעצמך שיש  בך כוח רצון אדיר שהצלחת לצאת מזה זה ממש תהליך גמילה וזה לא מובן מאליו בכלל!

מאחר וכבר נחשפת הם מעסיקים אותך וכמו מסתובבים לך במחשבה ובדמיון והאמת שזה ממש הגיוני. זה יוצר מעין התניה של גירוי חזק במוח . יש מקום לתשוקה ומיניות אבל ממקום של אהבה בריאה בין בני זוג ואמיתית שלא מבוססת על סרטים.

אני מאמינה שיש תקווה וממש שאפשר לשנות התניות. אפשר גם ללכת לטיפולי cbt וטיפולים שמבוססים  על מיינדפולנס או טיפולים יותר קונקרטים שעוזרים בכל מיני דרכים  . בכל מקרה אתן לך רעיון שמאוד עובד-

כל פעם שעולה מחשבה בראש, תתבונני במחשבה אל תנסי לשנות אותה להתערבב איתה להאבק בה או להתעצבן עליה . רק תנשמי עמוק ותאמרי לעצמך בקול רך ומטיב:"זו רק מחשבה.. זו רק מחשבה.." אל תנסי להכנס אליה ולתת לה יותר מידי מקום וחשיבות. מחשבות מתגברות ומתעצמות מתוקף כך שאנחנו מתערבבים איתם רגשית . המחשבה נחלשת כאשר אנחנו רק מתבוננים בה ולא מתנהלים ממנה. כך לאט לאט אין לה חשיבות וקיום והיא מתפוגגת . הכי חשוב לא לעשות ממנה עניין .כל פעם שהיא מופיעה פשוט אל תייחסי לה חשיבות תראי שהיא מופיעה ,תשימי לב לזה אבל אל תעשי ממנה יותר מידי . ושוב מדגישה תוך כדי מחילה וסליחה עצמית!

לגבי המגע , זה לאוו דווקא קשור שאת לא אוהבת מגע בהקשר לזה. יכולות להיות לזה המון המון סיבות.. מוזמנת להאריך על זה איתי בהתכתבות במייל או בשיחה. אני צריכה לשמוע על כך יותר כדי להבין.

הרצון לקשר לחבר כדי שיקשיב ויכיל הוא מובן מאוד וטבעי. הרצון להיות נאהבת הוא נעים ומכיל כל כך . בייחוד כאשר יש חסך בכך וצורך לפרוק ואולי אין מי שיספק אותך בנושא הזה. יחד עם זאת ,אני מאמינה ממש שחבר ממקום כזה של צורך במילוי חסך כזה הוא פחות בריא. חבר לא צריך לבוא רק ממקום שאת חסרה וצריכה מילוי של אוזן קשבת וצורך באהבה , אלא ממקום שגם את מלאה בצורך הזה והוא רק יתמוך בך. האם יש דמות בוגרת כלשהי שתוכלי לדבר איתה ולשתף אותה במה שאת צריכה לעיתים קרובות? אולי ללכת למטפלת רגשית? זה נשמע לי מאוד טוב וחשוב שתמצאי את המקום שתפתחי בו את ליבך . החבר יגיע בעת הנכונה ממקום שאת יותר אוהבת את עצמך ושלמה עם מי שאת. 

עוד משהו קטן לגבי המגע-/זה ממש בסדר שאת לא אוהבת מגע , אני מקווה שאת מקפידה לומר לאנשים שלא יגעו בך בדרך שלא נעימה לך.וגם אם הזמן תבדקי אם עצמך אותי כן יש דרכים שנעימות לך. יש המון המון סוגי מגע…

מקווה שקצת עזרתי.

תהילה

יש עוד הרבה הרבה מה לכתוב ומה לדבר בנושא,מוזמנת לפנות אלי בפרטי אם תרצי.

אהובה יקרה. כמה טוב שאת שואלת!

ציפור דרור יקרה ואהובה!

אני קוראת את השאלה שלך ומרגישה את הכאב הגדול, וקודם כל רוצה לשלוח לך חיבוק ענק! להגיד לך כמה את יקרה ואהובה, וכמה את טובה וטהורה.

כמה כל הרע הזה הוא כמו קליפה שחיצונית לך, אבל בפנים יש בך נשמה ענקית שכולה טוב גמור!

את ניצבת מול התמודדות ענקית וקשה, שמשותפת לכל כך הרבה נערות ונערים, צעירות וצעירים בדור שלנו. וזה לא סתם, יש תעשיות ענק שמשקיעות הון עתק כדי לגרום לנו לצפות ולצרוך עוד ועוד…

אבל אל מול זה ניצבת הנשמה הטהורה שלך שזועקת ורוצה לצאת משם. תראי כמה כח יש לך לרצות כל פעם מחדש, במשך שנים! 

אני רוצה לתת לך 2 נקודות מעשיות למחשבה, למרות שאולי בהתחלה הן ישמעו לך קשות ליישום, תני להן להיות בראש שלך.

1. מעבר לטלפון פשוט. כמה שזה הזוי בדור שלנו, נכון? אבל מצד שני, כל אחת שעושה דיאטה מבינה שאם כל הארונות בבית יהיו מלאים בשוקולד ואם כל ערב כשהיא רעבה היא תשב על ספסל מול הפיצרייה זה לא יגמר בטוב.

וזה בדיוק מה שקורה לנו בנפש, שמחפשת משמעות, שייכות ומימוש עצמי. כל כך הרבה דברים גדולים שלהן היא נועדה, אבל התרגלה לקבל תחליף זול ומהיר שנותן מענה זול לרגע, כמו לשתות קפה ולטחון שוקולד כשבאמת הגוף צריך שינה או ארוחה טובה.

כשהפיתוי נמצא כל הזמן בכיס בלחיצת כפתור העמידה מולו יכולה להיות כמעט בלתי אפשרית.

יש אפשרות לקנות פלאפון פשוט עם וואטסאפ, או פלאפון חכם עם חסימה שלא מאפשרת להתקין אפליקציות מלבד מה שהוגדר בהתחלה ועוד..

את יכולה להתייעץ עם מוקד אור של ארגון לוקחים אחריות, יש להם את כל הידע הטכנולוגי בעניין.

כמובן שמעבר לצעד הזה יש עוד תהליך של מילוי הצרכים בנפש בצורה אמיתית, אבל זה תהליך שיוכל להגיע לאחר מכן.

2. שיתוף. עוד טיפ הזוי ולא הגיוני… 😉 יש בנו מקום שרוצה להיות מושלם ולהראות ככה בעיני אחרים. אבל כל אחד מאיתנו מתמודד עם קשיים. לפעמים כשאנחנו בתוך בור עמוק, הדרך לצאת משם היא להושיט יד ומישהו שנמצא בחוץ יכול למשוך אותנו למעלה.

זה דורש המון אומץ לפני, אבל אם תמצאי אדם קרוב שאת סומכת עליו, יכול להיות שתופתעי לגלות שבפועל זה היה קל יותר ממה שחשבת. וכמה זה יכול להקל מעלינו את המשא, וכמה כח ועזרה אנחנו יכולים לתת אחד לשני…

יש לי עוד כל כך הרבה מה לכתוב לך… אבל כבר הארכתי מאוד. אני מקווה ומתפללת שהתשובה תתן לך כיוון במסע שלך. ואת מוזמנת באהבה להמשיך ולשאול, ולפנות שוב אם את מרגישה עדיין צורך.

באהבה ובאמונה גדולה בכוחות העצומים שבך ובדרך שעוד נכונה לך, אחרי הכל, את באמת ציפור דרור!! 

תמר

חד קרן יקרה,

קודם כל, את מדהימה! הרצון שלך לקחת את החיים שלך בידיים ולא לעשות רק מה ש"בא לך" מטורף וזה מנוע מדהים לצמיחה. זה ממש לא מובן מאליו!

בנוסף, תודה על השאלה! אני בטוחה שקוראות רבות קוראות את השאלה שלך ואומרות לעצמן: "וואוו גם אני בדיוק ככה!"

ולמה אני בטוחה בזה? כי הנושא של דחיית סיפוקים זה נושא שקשה לכולנו. גם לי.

קורה לי לא מעט פעמים שהשכל שלי אומר לי משהו אחד, אבל "בא לי" מאוד משהו אחר ובסוף אני נכנעת למה שמתחשק לי. וזה מתסכל מאוד.

אז למה זה ככה? למה הכל לא יכול להיות פשוט יותר?

לפני שנבין את המנגנון הפנימי שלנו, חשוב לי להתייחס למשפט הראשון שלך: "אני לא יודעת לדחות סיפוקים", לשים לו סימן שאלה בסוף, ולשאול אותך, בכנות, האם זה נכון ש"אני לא יודעת לדחות סיפוקים"?

בלי שאני מכירה אותך, אני יודעת שהתשובה היא שלילית. אין לי ספק שאת מצליחה לא לאכול חלב מייד אחרי בשר גם כשמאוד מתחשק לך ושאת מצליחה לא לקחת ממתק מהחנות גם כשיש לך חשק גדול למשהו מתוק אבל אין לך כסף לשלם עבורו.

אז זה לא שאין לך את היכולת לדחות סיפוקים אלא זה מאוד מאוד קשה לך ופעמים רבות את לא מצליחה לעשות את מה שאת רוצה באמת. ובעניין הזה, כמו שכתבתי, "כולנו באותה סירה", מי יותר ומי פחות.

אז למה זה קורה לנו? למה אי אפשר לבחור בטוב וזהו?

הקב"ה ברא את האדם באופן מיוחד מכל הבריאה. האדם הוא יצור חי ויש בנו, בני האדם, תכונות כמו לכל בעלי החיים. יש לנו גוף ואנחנו אוכלים, שותים, ישנים, מתרבים וכו'.

יחד עם זאת, בשונה מכל בעלי החיים, הקב"ה נתן לנו תכונות מיוחדות של דיבור, מחשבה וכן ברא בנו נשמה, "חלק אלוק ממעל". הנשמה היא טהורה וזכה ורוצה רק טוב.

התכונות שמשותפות לנו ולבעלי החיים מושכות אותנו "למטה", מפתות אותנו לתת להן מענה; לאכול טוב, לישון הרבה, להיות בפלאפון ועוד..

והנשמה שבנו מנסה למשוך אותנו "למעלה" ולגרום לנו לבחור בטוב כי באמת אנחנו רוצים להיות טובים!

ומה שקורה הוא שיש בתוכנו כל הזמן מלחמה בין "הנפש האלוקית" ל"נפש הבהמית" (כלשונו של אדמו"ר הזקן), והתפקיד שלנו הוא לנצח כל פעם מחדש וזה באמת מאוד קשה..

כתבתי את זה כדי שתדעי שהמלחמה הפנימית הזאת, היא מנגנון שהקב"ה ברא בנו כדי שנוכל לגלות את הייחודיות שלנו ולהתעלות על ידי הבחירות הטובות שלנו. אם הכל היה פשוט וקל אז מה היתה המשמעות של הבחירות שלנו?

אז מה עושים? איך מנצחים כל פעם מחדש?

קודם כל, אין ייאוש בעולם כלל! גם אם לא הצלחת ללכת לישון מתי שרצית והיית בפלאפון עד מאוחר, מחר הוא יום חדש. אל תכנעי לתסכול. הרצון הוא העיקר והרצון שלך מדהים! אל תוותרי עליו גם אם את לא מצליחה לממש אותו.

דבר שני, תבחרי לעצמך משהו קטן אחד, מתחום אחד, שבו את מתמקדת כרגע.

הרעיון הוא להצליח להתמיד במשהו לאורך זמן.

יש לזה שני יתרונות.

האחד, חווית הצלחה (והצלחה מעודדת הצלחה!)

והשני הוא התחלת יצירה של תהליך שינוי.

כדי שיהיה יותר ברור, אקח כדוגמא את זה שכתבת שאת צוברת פער בלימודים בגלל שאת הרבה בפלאפון (חשוב שתתאימי את העקרונות לחיים האישיים שלך. בהחלט יכול להיות שמה שאכתוב לא יתאים לך בדיוק).

נניח שכשאת חוזרת הביתה מהלימודים, את אומרת לעצמך: "אתן לעצמי קצת זמן בפלאפון, ואז אתיישב ללמוד למבחן" ומה שקורה בפועל הוא שאת מוצאת את עצמך מחוברת לפלאפון עד הלילה…

היעד הראשון שאת יכולה לבחור לעצמך הוא להחליט שכשאת חוזרת הביתה, דבר ראשון שאת עושה זה ללמוד 5 דקות ברצף. ורק אחכ את יכולה לפתוח את הפלאפון.

אם תתמידי בכך שבוע, שבועיים זה כבר יהפך לך להרגל. ואז תוכלי להוסיף עוד חמש דקות ובהמשך עוד עד שתגיעי לזמן שאת מעוניינת להקדיש ללימודים.

את העיקרון הזה אפשר ליישם בכל תחום אבל שימי לב שאת בוחרת רק משהו אחד.

לסיכום:

המלחמה הפנימית קיימת בכולנו והקב"ה יצר אותה עבורנו כדי שנתעלה ונצמח. קשה לנצח בה אבל זה בהחלט אפשרי!

הסוד הוא ללכת בקטן, לא להתפתות להחלטות גדולות, ולהתמיד.

כשנופלים (וזה יקרה), מתנערים וקמים. לא נשארים על הרצפה..

זכרי: ההתחלה קשה, אבל ההמשך קל יותר

וזה מחזיר אותנו להתחלה ש: "אין ייאוש בעולם כלל"!!

בהצלחה רבה! איתך ממש!

ואשמח לשמוע ממך איך הולך ובכלל אם יש עוד שאלות🥰

אורית

יקרה ואהובה!

תודה על השאלה הכנה והחשובה שלך, שמבקשת תשובה, טהרה ואמת.

רעות יקרה,

אני ממש מבינה את התסכול והעלבון שלך, אין דבר מעליב מזה שלא מאמינים לך! 😔

הדברים שלך מעלים לי כמה שאלות. חסר לי מידע.

א. האם יש לכם סינון על המכשירים בבית?

ב. מה העמדה הכללית של ההורים שלך בנוגע לצפייה? אני שואלת כי בד"כ עמדת ההורים משפיעה על התנהלותם מול הילדים. על אף שזה לא מסביר את היחס השונה כלפייך.

ג. האם ניסית לדבר איתם על הנושא? לשאול אותם מדוע הם לא סומכים עליך?

אני מנסה להכנס לראש של ההורים שלך…🤔

לנסות להבין אותם, כי ברור לי שההורים שלך אוהבים אותך ומנסים להגן עליך מנזקים.

ואולי היחס השונה בינך לבין האחים נובע מכך שאת יותר חכמה ונבונה מהאחים שלך? (ואולי הם חוששים שתצליחי לפרוץ את הסינון?)

ואולי בגלל שאת בת הם חוששים לך יותר?

ואולי הם ראו פעם משהו מחשיד וחשבו שזה את?

אני מציעה לך ליזום איתם שיחה ולפתוח את הדברים בצורה גלויה, בלי לתקוף, באמת לנסות להסביר את עצמך ולהבין אותם. חשוב שהם יבינו כמה זה מתסכל אותך ופוגע בך, עצם חוסר השיויון, כי חשוב שיהיה סינון, אבל בשווה לכל הילדים. לבנים ולבנות.

כי באמת אין שום הבדל בנזק שחשיפה במדיה יכולה לעשות, לבנים ולבנות באותה מידה, ובכל גיל.

בהצלחה נשמה💜

בת מלך יקרה
נראה לי שכבר התכתבנו בעבר, זה משמח לחזור אליך, לקוות שאת בטוב ולראות שאת ממשיכה לברר ולהעמיק את הבנותיך לגבי נושאים שונים בבנית אישיותך.

ביחס לשאלה היקרה שלך,

שאנשים אוהבים ומרגישים קירבה ומבטאים אותה גם באופן פיזי, זה דבר טבעי, זה אנושי ואפילו בריא. כך זה בין בני משפחה קרובים כמו הורים וילדים ובין אחים בוודאי כשהם קטנים.

כמובן על פי דרכה של תורה אנו מבינים שבין נשים וגברים יש לזה הגבלות ודרכים ברורות לאופן המותאם ולזמן הנכון, כלומר לבני זוג שנישאו כדת משה וישראל, בקדושה וטהרה. במסגרת הזו זה דבר מקסים, נעים וטוב שבני זוג מתנשקים.

הסקרנות שלך לראות תמונות וסרטים שיש בהם נשיקות היא מובנת, זה באמת מסקרן, זו חויה ומציאות שכרגע אינה חלק מחייך ובגיל שלך היא מושכת ומענינת. אז חשוב ממש שתדעי שאת נורמלית לגמרי…

יחד עם זה יש בהחלט מקום לרצון שלך לשמור על עיניך ומחשבותיך טהורות ותמימות ולכן ודאי את צודקת שיהיה נכון להמנע מהחשיפה למראות אלו, הם באמת מעסיקים ומפריעים לך להמשיך לגדול בנחת בקצב הצמיחה שלך עד שבעזרת השם יגיע השלב שלא תצטרכי לראות כי זה יהיה חלק מחייך אם איש יקר ואהוב.

אז מה עושים?

🔸אוהבים אותך, מבינים אותך, מקבלים את המקום שלך כרגע

🔸מחזקים מאוד את הרצון הפנימי שלך לשמור עליך

🔸מזכירים לעצמך שוב ושוב מה את באמת רוצה

🔸חוסמים את האפשרות להיכנס לכל מיני אתרים וכו במחשב ובפלאפון

🔸חושבים יצירתי אלו עוד דברים טובים יכולים לענין ולהעסיק אותך כמו: יצירה, סניף, חברות, קריאה, חוגים, ספורט ,בישול ,אפיה וכו'

🔸ומתפללים על זה… מבקשים מה' הטוב כח וגבורה להיות ברצונות הטובים שלך, בחפץ הלב שלך להתעסק במתאים והנכון לעכשו, להיות מנהיגה את עצמך במציאות גם כשהיא לעיתים מאתגרת.

🔸לחשוב רחוק, על כך שרוצה להגיע ולעסוק בלימוד הקשר הגופני בין איש לאשתו במסגרת הבית שלך, עם האיש שלך בעיתו ובזמנו.

מאחלת לך שתראי ברכה במאמץ ובהשתדלות

שתגלי שיש לך כוחות גדולים ומיוחדים להיות טובה אליך ונאמנה לעצמך

ה' הטוב איתך!

כל האור והטוב

אפרת

שלום וברכה,

את שואלת שאלה מעולה,

אני לא מבינה עד הסוף באיזו מסגרת מדובר, האם הן חניכות באולפנה, בתנועת נוער, כיתה ז' זה לגמרי השלב שבו מדברים עם הבנות על איך באים ילדים לעולם, הייתי מציעה לך להפנות את העניין לממונים עליך, אם זה למחנכת, יועצת, להורים ולהסב את תשומת לבן, שזהו נושא ועניין שעולה בקרב הבנות ויהיה נכון לקיים שיח בעניין אם על ידי ההורים בעצמם, כל הורה ובתו, או ע"י שיעור, סדנה, ידע על ידי מנחים או מחנכים שיש להם את הידע וההכשרה המיועדת לכך. מאד חשוב שאת שם בשביל לשמוע ולתווך את הנושא בין הבנות לגורמים הרלוונטיים.

בהצלחה רבה!!