יקרה וטובה

נהדרת שכתבת

אני רוצה לספר לך משהו חשוב

או בעצם להזכיר לך דבר שאת בטח כבר יודעת;

כמו שלכל אחת מאיתנו יש אף שונה מחברתה, וצורת ראש, והיקף מתניים וכו' וכו' כך גם החזה שלנו.

משתנה מבת לבת

ומשתנה עם השנים.

יש בנות שמסיימות להתפתח כבר בכיתה ז, ויש כאלה שרק מתחילות אז או אפילו מאוחר מזה.

השנים גם משפיעות על העניין, הורמונים, הריונות ולידות- אבל זה לא רלוונטי עבורך היום (אני כן רוצה שתזכרי את זה לעתיד).

אני לא מכירה משהו חיצוני שמשפיע על גודל החזה (בנות מנסות לאכול או לשתות כל מיני דברים, אבל האמת היא שזה כמעט חסר משמעות במציאות).

ההצעה שלי אלייך היא

לעשות כל מה שאת יכולה כדי לשמוח בחזה שלך, שהוא חלק מתוק מהגוף שלך. לקבל אותו כמו שהוא, השדיים שלנו הן איבר נשי מיוחד, ועלינו לכבד אותם ולעשות כל מה שיכולות כדי לשמוח בהם.

תביטי בהם, אימרי להם תודה על זה שישנם בגופך

ותסמכי עליהם שהם בדיוק בגודל המתאים לך, ואם הם צריכים לגדול, הם יעשו את זה בקצב שלהם ובזמן המתאים.

אני רוצה להתייחס לעוד נקודה בנוגע לבנים.

יכול להיות שמה שאת שומעת זה דיבורים בלתי פוסקים על גודל החזה של בנות. אני רוצה להגיד לך ש:

1. יש בנים שלא מתעניינים באמת, אבל בגלל החברה משחקים אותה, ובכלל העניין של בנים בגוף הנשי הוא בעיקרון דבר טוב, רק שאנחנו רוצות שהוא יהיה מנותב לאיזורים חיוביים של זוגיות וקדושה ובטח שלא לביקורת או שיפוט של הסביבה.

2. שתדעי לעתיד- יש בנים שמעדיפים בנות עם חזה קטן (למקרה שלא יגדל שלך)

3. הבנים יכולים להגיד הרבה דברים ולהעביר ביקורת סמויה או גלויה עליך או על בנות אחרות. אבל את היא זו שצריכה לחיות איתך, לקבל אותך ולשמוח בך. לגבי בן זוג ואיש לעתיד שלך- אם את תרגישי מושכת, זה בעיקר מה שיעשה את ההבדל לעתיד, בלי שום קשר לגודל החזה שלך.

ודבר אחרון והכי חשוב;

לנו כנערות ונשים יש המון עבודה סביב הנושא של דימוי גוף ואהבה לעצמנו. והאמת היא (לפעמים הסביבה / המדיה משכיחה מאיתנו את האמת הזו) שאנחנו כל-כך הרבה יותר מכל אחד מהאיברים שלנו.

את הנערה המופלאה בעלת היתרונות והלב והנשמה שהם ראויים להלל ושבח. וגם גופך ראוי ומקובל, והעיקר הוא להפנות את המבט אלייך פנימה. מבט חיצוני (של בנים / של חברות/ לפעמים אפילו של אדם אהוב) מייצר לרוב כיווץ וחסימה.

אני מאחלת לחיות באהבה גדולה אלייך ואל גופך. תפרגני לו, תחמיאי לו (לגוף) והוא יפרגן חזרה.

אלופה שכתבת, בהצלחה רבה