היי יקרה,
את שואלת פה שני דברים, אענה עליהם אחד אחד:

את מתארת שלפעמים את מרגישה שמחה ובטוחה בעצמך ובגוף שלך ולפעמים את מרגישה בדיוק להיפך. האמת היא שאת מה שאת מתארת, כנראה עוברות עוד הרבה נערות ונשים, אם לא כולן…
אפשר לייחס את זה למחזוריות שלנו ולהורמונים שמשתנים בגופנו במהלך החודש,
אם תרצי לעקוב אחרי התחושות, ייתכן שתגלי שלקראת הופעת הווסת התחושות השליליות גם מגיעות, ולקראת זמן הביוץ- התחושות החיוביות מופיעות.

כנשים, מצבי הרוח שלנו משתנים ואיתם גם הרגשות שלנו, וכשאנחנו קשובות למה שמתרחש בגופנו אנחנו יכולות גם להבין מאיפה התחושות שלנו מגיעות ולא להבהל. לקבל אותן באהבה עם הידיעה שזה זמני וחולף.

יותר מזה (וזה מתייחס גם לחלק השני של השאלה שלך),
בניגוד לתרבות המערבים ולמודל היופי שמגדיר לנו יופי "מושלם" ואידיאלי שצריך לשאוף להגיע אליו- האמת היא שלכל אחת יש חלקים בגוף שלה ובעצמה שהיא אוהבת לפעמים יותר ולפעמים פחות.
כבני-אדם אנחנו לא מושלמות וזה בסדר לגמרי שיש חלקים שאנחנו פחות אוהבות.
השלב הבא – הוא ללמוד לחיות בשמחה עם החלקים האלו שבנו. ללמוד לקבל אותם כחלק מהמציאות האנושית בעולם.
זו האמת. אין מושלם וגם לא יהיה.

כשאנחנו מבינות את זה באמת, אנחנו לא נבהלות מתחושות שליליות ואנחנו לא נלחמות בהן או כועסות על עצמנו שאנחנו לא מתמקדות רק בדברים הטובים שיש בנו.
אנחנו מקבלות אותן באהבה מתוך ידיעה שכנראה מחר בבוקר או אפילו בהמשך היום, נרגיש אחרת וזה לא יראה לנו אותו דבר.

מה דעתך על כך?
זה עונה לך על השאלה?
מוזמנת להמשיך להגיב,

תהילה סרי-גרינצויג 
מנחה למיניות בריאה ודימוי גוף חיובי