כותבת יקרה,
נשמע שעברה עלייך תקופה לא קלה, שדרשה ממך הרבה התמודדויות שהיו בהם כאב ואכזבות, ומצד שני גם הרבה כוחות נפש, אומץ ואמונה שקיימים בתוכך ועזרו לך לצאת ממקום שהיה לא נכון עבורך.
לגבי שאלתך: בנישואים יש שני כוחות שלעיתים נראים הפוכים זה לזה, אבל בעצם הם משלימים: יחד ונפרד.
ב"יחד" הכוונה לכך שבני הזוג חולקים עולם משותף, הם בונים בית ומשפחה ונעשים החברים הכי קרובים זה לזה. בינהם מתפתח אמון, מסירות ואינטימיות ובמשך השנים האלמנטים האלו רק הולכים ומתחזקים.
ב"נפרד" הכוונה היא שבמקביל ל"יחד" שבני הזוג יוצרים, חשוב מאוד שכל אחד מבני הזוג ישאיר גם מרחב לעצמו כאינדיווידואל, כאדם פרטי. כלומר, ישמור על החלומות שלו, על החברים שלו, על התחביבים שחשובים לו, וגם לפעמים על דברים שהוא שומר בינו לבין עצמו. לכולנו יש סודות מהעבר שלנו, וזה טבעי. לפעמים נכון שנחלוק את הסודות שלנו עם בנו הזוג (לדוגמא במקרה שלסוד שלנו יש השפעה עליו), ולפעמים נכון שנשאיר אותו ביננו לבין עצמנו.
אני הייתי מייעצת לך לראות בעתיד מה יהיה נכון לך וקשר הנישואין שלך ב"ה. יכול להיות שתרגישי שחשוב שבן הזוג שלך יידע על זה ויכול להיות שתגלי שזהו אחד הדברים ששייכים לך ולעבר שלך, ולא נכון לך שיעלו מול בעלך, וזה בסדר.
עכשיו הכל עדיין טרי בתוכך, אבל עם הזמן הדברים ישקעו ויירגעו ואז תוכלי להחליט מה נכון לך ולנישואים שלך. לא הייתי ממהרת להחליט על זה.
אל תדאגי, התשובות יגיעו מעצמן כשיגיע הזמן.
ושוב, מחזקת אותך על העבודה העצמית המאתגרת שעשית.
ממש ממש מרשים.
רק אור וטוב וחג שמח,
נעמה.
