חברה אמרה לי שצריך לעשות את זה בלילה של החתונה, לא מבינה את זה.. בעז"ה אני והחבר נשמור נגיעה, איך אפשר לעבור מאפס למאה? כל החיים יש את ההפרדה הזאת, מזהירים על שמירת נגיעה, שמירת עיניים, צניעות וכל זה בשביל לייחד את הרגע, ואני מבינה ומעריכה את זה. אבל בתכלס? זה הופך את זה למשהו ענק, שכרגע נראה לי כל כך מפחיד ולא קשור למציאות. לא עדיף להיות כמו החילונים? ששם זה לא אישיו ובנות רוצות את זה, ו "אחרי החתונה" לא כל כך מאיים, כי זה הרגיל. בקיצור, לא מצליחה להבין 1. איך אפשר לצוות לעשות את זה בלילה הראשון (בתחילת היום אסור לראות בכלל ובטח שלא לגעת, ובלילה הכל כולל הכל מותר וחייב)? 2. לא עדיף להנמיך את המיוחדות שיש בזה ולהיות יותר (לא עד הסוף) כמו החילונים כדי שזה לא יהיה כל כך מפחיד? תודה רבה