איזה מתוקה את! אין לך מושג כמה את צודקת ברצון לשתף את אמא ולהיות במקום המדבר ולא המסתיר . עם כזאת נקודת פתיחה אני בטוחה שתצליחי!
ועוד משהו שאני רוצה להגיד לך לפני שאני עונה…אין כמו קשר של אמא ובת! אין! לפעמים הוא זורם, לפעמים מורכב יותר אבל הקשר הזה הוא המיוחד ביותר בעולם. וכמו כל דבר שהוא חשוב ומיוחד- צריך לטפח אותו. גם קשר אמא- בת זקוק לטיפוח והשקעה. לצערי לא תמיד אנחנו זוכרות את זה, לפעמים הקשר מובן מאליו ולפעמים אמא נראית לנו קצת "זקנה" ו/או עושה פדיחות…אבל אמא היא מאגר חכמה ונסיון ובעיקר אמא היא מאגר אינסופי של אהבה שתמיד תגיע בזמן הנכון.
ועכשיו לענין…אז מה אפשר לעשות?
אפשר להזמין את אמא לשיחה בבית קפה ( "אימוש…בואי נצא ביחד מתישהו, בא לי לדבר איתך בשקט"
) אפשר לצאת לפעילות משותפת של יצירה (יש כל מיני מקומות מגניבים כאלו. אני מכירה במודיעין אבל יש בפתח תקווה בשומרון וכמעט בכל מקום שתחפשי סדנת יצירה/ בישול/ שוקולד) ותוך כדי הפעילות הזוגית הזו תפתחי את השיחה ותספרי לה ששמעת דבר מאד חשוב אבל את רוצה לשמוע אותו ממנה… אם אתן נשות מעיינות אז אין כמו מעין להשרות אוירה טובה ופתיחת הלב…
בקיצור יקרה, את מבינה? כמעט כל מקום/ הזדמנות שתייצרי בה אוירה של פתיחות , תתאים לשיחה הזו. אל תחששי ממבוכה כי אמא בטח מחכה כבר לשיחה הזו עם בת ה-16 שלה. זו שיחה מרגשת ומחברת ולפעמים אנחנו, כאמהות, מפספסות את ההזדמנות לפתוח איתכן את השיחה. אבל את, בבגרותך תיזמי אותה! זה מהמם! ובטוחה שיחבר בינכן באינטמיות ובאהבה ב"סוד" שתחלקו מעכשיו.
בהצלחה יקרה,
את עושה דבר גדול שהקב"ה ישלח לך הרבה שפע וטוב
אריאלה
