הי …יקרה!
איזה מותק את, איזה אומץ לכתוב את הדברים,
ממה שאת מתארת אני מרגישה ממך בעיקר הרבה בילבול…
כשקראתי את שאלתך המשפט הראשון שקפץ לי לעיניים היה: "מה שקרה זה שבשביל לקבל סיוע…"

אז לפני שאתייחס לסיפורים המוגזמים, אני שואלת את עצמי ואותך, מה קרה, ואיזה סיוע כל כך רצית שהיית מוכנה להגזים?
מה קרה לפניכן?
את אומרת שהסיפורים שלך מוגזמים, אבל נשמע שהיו דברים שכן קרו, ולפעמים כשקורים דברים לא נעימים (בלשון עדינה)
או טראומתיים (בפחות עדין..)

קורה שהנפש לא יכולה לשאת והכל מתערבב- דימיון ומציאות, שקר ואמת…
ויותר מזה, תופעה ידועה ומוכרת היא שכאשר חווים טראומה המוח פשוט מוחק חלקים גדולים ממה שקרה, ונשארים עם שכחה גדולה ועם תחושות קשות. לעיתים דברים צפים רק בחלומות (או בסיוטים…)
אז אני רוצה להניח פה סימן שאלה שאולי אולי את לא באמת מגזימה.
שיהיה ברור, אני לא מסיקה שהיו פגיעות מיניות!
אבל אני כן מסיקה שחווית משהו לא נעים שדורש טיפול, וגייסת בתת מודע את היצירתיות והחוכמה וגם את הדימיון, להשיג "סיוע".
אגב עוד פרט חשוב ששאלתי את עצמי בקריאת השאלה, זה: איזה סיוע בדיוק קיבלת?
כי סיוע אמיתי של טיפול, אמור להביא אותך לכדי הבנה של מה מוגזם בסיפור שלך ומה לא. ועיקר לעשות לך סדר בנפש.

ועוד שאלה שעלתה לי מדברייך- איך יוצא שאת מדברת עם נשים על פגיעות מיניות?
באיזו סיטואציה הן משתפות אותך בסיפור כל כך אישי?
אולי דרך הרשתות החברתיות?
אם כן הייתי מפסיקה עם זה, זה לא נשמע משהו בריא.
שיתופים כאלה צריכים להעשות בטיפול, מול איש מקצוע, ולא ברשת מול כל העולם.
ועוד דבר קטן שאני רוצה להניח כאן כסימן שאלה בשבילך,
פעמים רבות מתח מיני שמגיע ממקום לא מתאים, מישהו שלא אמור להמשך אלי אבל אני מרגישה מתח בסביבתו, יכול להחוות כפגיעה, ולבלבל מאוד מאוד. אז אולי זה לא קרה בפועל אבל זה גורם לבילבול בנפש.
אני מניחה שהשארתי אותך עם הרבה סימני שאלה,
גם את אותי

וממש מבקשת ממך לפנות למישהו מקצועי שאת סומכת עליו, כדי לעשות לעצמך סדר ולהתחיל לבנות לעצמך מחדש סיפור אמיתי ומסודר, גם אם קצת כואב, של חייך.
זה שווה את זה!!!
זו הדרך היחידה להמשיך ולבנות את עצמך כאישיות בריאה ויציבה.
באהבה רבה, שולחת לך כוחות מליבי🩷