היי אנונימית
קראתי בצער את השאלה שלך. הצלחתי להרגיש איך את בודדה ומבולבלת, ונמצאת בתחושה שאת במצב שהוא תסבוכת שלא ניתן לצאת ממנה.
את מחפשת אופני התמודדות עם אבדן של חברה אהובה, במקום השימוש בפורנו שהשתמשת בו על מנת למצוא מענה לבדידות. מצאת לך מענה שבסופו של דבר מזיק לך וגם לא פותר את הבעיה.
בנוסף, מרוב שאת זקוקה לחברה ולתחושת שייכות וקרבה, אולי בנות מרגישות שאת תלויה בהן וזה מבהיל והן מתרחקות. וכך את נמצאת במעין מעגל שבו כל דרך שאת מוצאת כדי להתמודד עם הבדידות- רק מעמיקה אותה.
אם הבנתי נכון, את נמצאת כרגע בטיפול. האם את משתפת את המטפלת בכל התחושות הקשות שהעלית כאן?
אם לא- אני מעודדת אותך לעשות זאת. טיפול הוא בדיוק המקום לחשוף את התחושות הללו, בלי חשש שישפטו אותך עליהן או שיעבירו אותן הלאה. שיתוף כזה יכול לתת לך הרגשה שאת קצת פחות בודדה.
אחרי שתפרקי בטיפול את התחושות הללו, תביני אותן וגם את הגורמים לבדידות שלך, תוכלו לחפש יחד, את והמטפלת, פתרונות יעילים ומועילים כדי שתגיעי למצב בו תרגישי פחות בודדה.
זה תהליך לא קצר ובטח גם לא קל, אבל אני בטוחה שאחריו תהיי במצב אחר לגמרי: תוכלי למצוא אנשים שתרגישי קרובה אליהם, ותמצאי את הכוחות להתמודד עם הנושאים המורכבים שמעסיקים אותך.
חשוב שתדעי שאת לא לבד- גם אני כאן לשאלות נוספות.
בהצלחה
יפעת.