היי תודה רבה על האתר הזה הוא עוזר לי ממש!!
ישלי הורים מושלמיםם שדואגים לי ומפנקים ואני קשורה אליהם מאוד ואני מדברת איתם המון אבל קשה לי לבןא ולשתף אותם בדברים קצת יותר פנימיים..
הרבה פעמים אנירוצה לשתף את ההורים שלי בדברים שעוברים עלי וקשה לי. או אני בוכה כי נעלבתי מהם והם מנסים לדבר איתי וואני רוצה לדבר איתם ופשוט קשה לי להוציא ולהתחיל לדבר.
אשמח לטיפים איך לההצליח לשתף .
שלום לך נערה חמודה,
מאד משמח אותי לשמוע שאת מכירה בכך שהורייך דואגים לך, מפנקים אותך ואפילו מושלמים, כמו שכתבת.
ברור לי שכשילדה מדברת כך על הוריה זה סימן שהם אכן עושים "עבודה" טובה והפרי שהניבו (כלומר, את!) הוא פרי משובח ומתוק.
את מתארת שיח, לכאורה פתוח עם הורייך, כלומר דיבורים רבים מתוך קשר טוב, ועם זה, קושי בשיח עמוק ופנימי.
אני גם מבינה מדברייך שהקושי בשיתוף הוא גם בהבעת תחושות שקשורות ביחסים ביניכם (כשאת נעלבת מהם, למשל) וגם בשיתוף תחושות פנימיות בכלל. ואת מבקשת עצה- איך לדבר עם ההורים בשיח פתוח, עמוק ומשוחרר.
אז ראשית, חשוב לי שתדעי שחלק ממאפייני גיל ההתבגרות היא היכולת לעשות הפרדה ביני לבין הקרובים לי ביותר, כלומר, הוריי. ההפרדה הזו הכרחית בבניית האישיות העצמית והעצמאית שלי ולמרות כל הדברים הנפלאים שאני לומדת ועוד אלמד מהוריי, יש בי גם צורך בריא לסלול לעצמי את הדרך המיוחדת לי בעולם. זו הסיבה שלא תמיד נוח לנו לחשוף את עולמנו הפנימי מול הורינו.
ועם זאת, חשוב שתדעי שהורייך, כפי שאת גם מתארת אותם, מסתכלים עלייך בעין טובה ורוצים תמיד בטובתך ובאושרך. חשוב שתנסי (בהתחלה "בקטנה") לשתף אותם מעולמך הפנימי ולבחון איך הם מקבלים זאת. אם תגלי שהם שיפוטיים, כלומר מבקרים אותך ופחות קשובים, תוכלי לבקש מהם, בעדינות ובדרך ארץ, להיות יותר בעמדת האזנה והכרות עם מחשבותייך ותחושותייך ופחות במקום המשיא עצות. אני מניחה שהורייך ישמחו מאד לחלוק איתך מחשבות והרגשות ובהדרגה יוולד גם שיח עמוק, פתוח ומכבד שיעמיק עוד יותר את הקשרים ביניכם.
בהצלחה רבה, רונית.
