שלום לך יקרה!!
את שואלת שאלה נהדרת וחשובה ממש! שמחה שפנית לברר אותה ואני אסביר.

את מתארת סיטואציה שבה את נמצאת כרגע, את חווה את הזוגיות של ההורים בצורה יותר אינטנסיבית וקרובה וגם מהזווית שלך. הסיטואציה הזו מעוררת בך רגשות שונים וגם מאד נורמליים
כך שמצד אחד יש בך כאב או חוסר הבנה על ההתנהלות שלהם יחד עם תמיהה ושיפוטיות.
אלו תחושות הגיוניות שבהחלט עלולות לצוף ולרחף באוויר, והשאלה שלך היא בעצם איך לעשות את ההפרדה.

לפני שנגיע לאיך אני רוצה רגע להרחיב למה ההפרדה הזו משמעותית וחשובה ולכן שמחתי על שאלתך.
כשאדם רוצה לבנות ולבסס את עצמו ואת עולמו אפשר לבנות ולצמוח מתוך הבחירות שלנו בחיים, לגדל את מי שאנחנו ואת הטוב שבתוכנו
ומאידך יש אפשרות להנמיך או להקטין את זה שלידי וכך מאליו אני מקבל תחושה של חוזק ויציבות.
לרוב, השיפוטיות נותנת לנו תחושה שהצדק והאמת איתנו. כי הנה, האחר טועה ושוגה..
איזה בניה לדעתך יציבה יותר?

את נמצאת כרגע בשלב שאת מבררת לעצמך איזו זוגיות היית רוצה עבורך, איזה בית את רוצה להקים וזה בירור חשוב ואמיתי.
כרגע את מתבוננת על הזוגיות של ההורים שלך כפי שאת רואה בביתך ויש שם כמה נקודות ונושאים שאת רואה בצורה אחרת מהוריך ואת חולמת על התנהלות שונה.

וכאמור היכולת להפריד היא מאד משמעותית פה, כדי לאפשר את הבנייה והצמיחה בינך לבין עצמך.
את יכולה לבחור אחרת ממה שראית בבית גם בלי לבקר ולשפוט את ההורים שלך.

הוריך אחראיים על חייהם והבחירות של הבית שלהם והאחריות היא לא עליך ואין צורך להתערב ולנסות לשנות אותם (ואת מציינת שכשניסית זה לא הועיל ואף הזיק) כי האדם היחיד שאנחנו יכולים לשלוט עליו הוא אנחנו:)

בפועל – את יכולה ממש לשבת עם עצמך ולומר לעצמך או אפילו לכתוב – מה הרצון שלך, אילו ערכים את רוצה שיהיה במרכז הבית והזוגיות שלך.
להתמקד בעיקר בדרך שלך ובעולם הפנימי שלך ומאליו פחות תהיי עסוקה בשיפוטיות כלפי הוריך.

כשאדם שופט אחרים הוא ממקם את עצמו מעל השני. ואילו במערכת משפחתית את הבת של ההורים ולכן אני גם מציעה להחליף את המשקפיים הביקורתיות למבט של ענווה, קבלה והערכה – על מה שהם מאפשרים לכם ועל המסירות עבורכם גם במחיר אישי.
מבט כזה כלל לא סותר את האפשרות והמרחב שיש לך לרצות ולבחור אחרת.

מאחלת לך שתצליחי!
מקווה שעזרתי ונתתי כיוון,
בהצלחה רבה!
צביה בן ארצי