הי נהרה. ואיזה כיף שפנית אלינו.

מה אנחנו באמת יודעות על מה שעובר על בנות אחרות? כמה אנחנו באמת מכירות אותן, לעומק.. על הקשיים בבית, על מצב רוח ירוד, על כאבים כאלה ואחרים.. האמת היא שאנחנו לא יודעות הרבה. לפעמים יש קשר עם חברה טובה ושם יש פתיחות בדיבור יותר עמוק, אבל הרבה פעמים, קשר עם חברות יכול להיות שטחי.

אז למה נראה לנו שאצל חברות אחרות הכל ורוד?

בעיקר בגלל התמונה שהן מציירות כלפי חוץ. חיוכים, צחוקים, בדיחות, שירים. כלפי חוץ השדר הוא- " הכל טוב"!

השדר הזה נוכח חזק מאוד גם ברשתות החברתיות. כולן נראות יפות, מחוייכות, מוקפות בחברות, צוחקות.. בדרך כלל בנות לא מעלות תמונה שלהן כשהן נראות נורא. אחרי בכי או לילה בלי שינה..

למה כולנו מנסות לצייר תמונה מושלמת? כאילו הכל מושלם?

אנחנו פשוט רוצות לשדר שהכל בשליטה. לא להראות חולשה. כי אם קשה לי אז אולי יחשבו שאני מסכנה..

אבל האמת היא, שכולנו עוברות גם דברים לא פשוטים. לכולנו יש ימים של קושי. מורכבות עם מישהו מהמשפחה, מריבה עם חברה, תסכולים, בלבולים, חוסר ודאות, חוסר מצב רוח. זה כל כך טבעי ואנושי..

העניין הוא שאנחנו טועות לחשוב שזה רק אצלנו ככה.

אנחנו מאמינות לשדר המטעה של המושלמות..

אז מה בפועל?

1. אני חושבת שברגע שתפתחי קשרים עמוקים עם חברות, תתענייני במה שעובר עליהן, תגיעו לפתיחות הלב בינכן ותגלי שגם הן כמוך, מתמודדות עם החיים.

2. נסי לא להשוות את החיים שלך לחיים של אף אחת אחרת. כל אחת קיבלה תיק גדול משלה. ויחד עם זה את הכח לסחוב אותו. תתמקדי בתיק שלך.

3. תנסי להודות על הקיים. זה משנה את הפרספקטיבה שלנו על כל מה שיש לנו בידיים.

בהצלחה יקרה.