אני קוראת את השאלה שלך ולפני הכל אני רוצה להגיד לך שאני מעריצה אותך. את מנהלת מלחמה פנימית אמיתית, קשה וכואבת. אבל את נלחמת. כמו לביאה. נשמע שאת לא מוותרת. וזה מדהים ומרגש! תגיעי רחוק עם כוחות כאלה.
ובמלחמה כמו במלחמה- יש רגעים טובים ויש רגעים קשים. ועד שנגיע לקו הניצחון עוד יהיו עליות וירידות. נבראנו בני אדם. והיתרון שלנו על פני בעלי החיים הוא כח הבחירה. וכשיש כח בחירה אנחנו באמת יכולים לבחור והמשמעות של בחירה היא לקבל גם את היכולת לבחור אחרת. ולתקן. טבעי במצב כזה שנבחר בחירות שנצטער עליהם וגם נצמח מהם.
כל בוקר שאת קמה- קודם כל תגידי לעצמך איזה מלכה את וכמה את טובה על כל דקה שהצלחת להתגבר בה. לקבל גם את הנפילה כחלק מהחיים. היא לא משמחת, היא עושה לנו באסה גדולה, אבל היא חלק מתהליך ההתקדמות. כל פעם עולים עוד קצת. יורדים ועולים בחזרה וקצת יותר. זה קורה בהרבה תחומים בחיים. אנחנו לא קוסמים ויעדים שאנחנו משיגים באמת אנחנו משיגים בעמל. בעבודה קשה.
פתרון ראשון שיכול גם לעזור עם ההתמודדות של הלבד וגם ייתן כח להתקדם- טיפול רגשי מקצועי. זה אמנם דורש חשיפה- אולי לאבא ואמא אולי למישהו מצוות בית הספר, אבל אני יכולה להניח שהם ירצו לעזור וישמחו שתשתפי. אל תחששי. תלכי עם הלב למי שהכי נוח לך לשתף ובתנאי שזו דמות חינוכית ובוגרת. לא חברה בגילך.
השיתוף גם יקל עליך עם הבדידות של האתגר הזה שיושב לך על הלב לבד וגם יעזור לך להתקדם כמו שאת כל כך רוצה.
תזכרי לקבל את זה שהדרך תהיה רצופה עליות וירידות, אבל במגמת עליה. כי זה הרצון. בלי להאבק. רק לנסות להתקדם. מסיימת נפילה, מחבקת את עצמך וממשיכה קדימה.
לגבי העניין האחרון שהעלת-
זה הכי נורמלי בעולם כשאת קוראת ועסוקה בתחום שזה יפגוש אותך כשאת מול אנשים (זה הגיוני וקורה גם כאשר בנות נחשפות למידע כמו איך באים ילדים לעולם- טבעי שידמיינו את ההקשר על דמויות קרובות וזה יעסיק אותן) גם פה- מציעה לא להאבק. לשחרר. יחד עם התקדמות התהליך בנחת גם זה ילך וירגע.
את יכולה להציב לעצמך כל שבוע מדרגה אחת קטנה שאת רוצה לטפס. פעם אחת פחות, או כל יעד אחר שאת תדעי לדייק לעצמך הכי טוב במידה המתאימה לך. ולנסות. לא להתייאש גם אם חא הצלחת בשבוע מסויים תצליחי בשבוע שאחריו. האויב של ההתקדמות זה הייאוש. ההיפך מהתשובה..
ועוד עצה מעשית אחת- תהיי עסוקה בדברים שמשמחים אותך ובעזרה לאחרים. יחד עם העבודה הפנימית והטיפול זה ימלא לך עוד מקומות בנפש בטוב.
חוזרת שוב- תמיד נכון וטוב לשתף דמות קרובה- כמו שכתבת זה מאוד מקל. ומאוד ממליצה ללכת לטיפול. אם תרצי עצות איך להגיע לטיפול אשמח לפרט לך יותר.
"במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד". חיבוק גדול. שנזכה כולנו להיות בעלות תשובה, כל אחת במקום שלה. ותזכרי לאורך כל הדרך שהקדוש ברוך הוא אוהב אותך כמו שאת.