את מדהימה!

16/11/2022

0

שתפי:

אהבה עצמית / עבודת ה' / פורנוגרפיה / תשובה ותיקון

אני צריכה עזרה, כמו הרבה בנות שנמצאות באתר הזה אני מניחה, גם אני נפלתי לסיפורי פורנו ואני מתביישת להודות אבל גם לנגיעה עצמית. אני לא רוצה לפרט את כל התהליך שהיה שם כי זה לא קשור לשאלה שלי אבל העניין הוא כזה. אני בזמן האחרון חשבתי שאני סוף כל סוף מצליחה לצאת מזה, הייתה לי תקופה של קצת יותר מחודש שהצלחתי להתנתק לגמרי מהעניים ואז נפלתי חזק ומאז זה בא בגלים. היו פעמים שהייתי מדברת עם חברות, עם המדריכה, הייתה לי חברה שעברה דבר דומה ולכן יכולנו לדבר ובזכותה אפילו הצלחתי לעבור את החודש הזה אבל בכל פעם מחדש לא משנה לכמה זמן הצלחתי בסוף נפלתי. זה מתסכל, זה מבאס ובכל פעם ברגע מיד אחרי הנפילה אני מרגישה ריקנות כזאת תהומית שאני רוצה להרביץ למשהו או פשוט לבכות. אני לא מצליחה להפסיק, אני נופלת בזה כל פעם מחדש ולאחרונה הגעתי לסיפור אחד שהיה אפילו יותר נורא מהשער ממש אחרי שחשבתי שהתרופה האחרונה זה מתמתן, שגם אם אני נוגעת, קוראת או ביחד אני מצליחה לעשות את זה פעם ב ולא כל הזמן. יש לי שתי שאלות. השאלה הראשונה היא, יש לכן עצה איך לצאת מזה? מה אני יכולה לעשות, פרקטי, שבאמת יעזור לי להתנתק!! לא אכפת לי שזה יהיה ארוך או איטי, העיקר שבסופו של דבר זה יעבוד. נמאס לי לחיות ככה. והשאלה השנייה גם קשורה לעניין האמת. אחת ההשפעות הכי שנואות עליי של הדבר הזה הוא שאני שמה לב שזה כבר מתחיל להיכנס לי לראש. זה תמיד היה, לפעמים בתקופות ולפעמים ממש כל הזמן אבל מאז שהתחלתי עם זה זה היה שם. אני לא מסוגלת ללכת ברחוב, אני לא מסוגלת להסתכל על גבר, אפילו לא על אבא שלי לאחים שלי, הסיפורים לא יוצאים לי מהראש, הייתי בדיחה באולפנה שלי ובן אדם יושב מולנו, בן אדם מדהים באמת ואני יושבת בשורה הראשונה ונלחמת בפלשבקים מהסיפור המוגזם מהרגיל שהזכרתי קודם שקראתי אותו אתמול. הבן אדם יושב מולנו על כיסא גלגלים עם רגליים משותקות ואני חושבת על איך הוא עושה את המעשה, איך הוא הביא ילדים לעולם. אני מדברת עם אנשים מהמשפחה שלי, מהנוער ונלחמת בעצמי שהעיניים לא יגלשו למטה ושהראש לא יעלה פלשבקים מסיפורים ולחשוב האיבר שלהם כי זה מה שהסיפור העלה לי לראש!! זה נורא, את הדבר הזה לא סיפרתי אפילו לחברות הקרובות, על החלק הזה של המחשבות, זה כבר אישי מידי. אבל אני כבר לא מסוגלת להתמודד עם זה, בבקשה תעזרו לי, תסבירו לי איך מוציאים את זה מהראש, אני מרגישה דוחה כל כך ואני לא יודעת איך להיפטר מזה. סליחה אם למי שתקרא את זה, זה יהיה

תשובה

אני קוראת את השאלה שלך ולפני הכל אני רוצה להגיד לך שאני מעריצה אותך. את מנהלת מלחמה פנימית אמיתית, קשה וכואבת. אבל את נלחמת. כמו לביאה. נשמע שאת לא מוותרת.  וזה מדהים ומרגש! תגיעי רחוק עם כוחות כאלה.

ובמלחמה כמו במלחמה- יש רגעים טובים ויש רגעים קשים. ועד שנגיע לקו הניצחון עוד יהיו עליות וירידות. נבראנו בני אדם. והיתרון שלנו על פני בעלי החיים הוא כח הבחירה. וכשיש כח בחירה אנחנו באמת  יכולים לבחור והמשמעות של בחירה היא לקבל גם את היכולת לבחור אחרת. ולתקן. טבעי במצב כזה שנבחר בחירות שנצטער עליהם וגם נצמח מהם.

 

כל בוקר שאת קמה- קודם כל תגידי לעצמך איזה מלכה את וכמה את טובה על כל דקה שהצלחת להתגבר בה. לקבל גם את הנפילה כחלק מהחיים. היא לא משמחת, היא עושה לנו באסה גדולה, אבל היא חלק מתהליך ההתקדמות. כל פעם עולים עוד קצת. יורדים ועולים בחזרה וקצת יותר. זה קורה בהרבה תחומים בחיים. אנחנו לא קוסמים ויעדים שאנחנו משיגים באמת אנחנו משיגים בעמל. בעבודה קשה.

 

פתרון ראשון שיכול גם לעזור עם ההתמודדות של הלבד וגם ייתן כח להתקדם- טיפול רגשי מקצועי. זה אמנם דורש חשיפה- אולי לאבא ואמא אולי למישהו מצוות בית הספר, אבל אני יכולה להניח שהם ירצו לעזור וישמחו שתשתפי. אל תחששי. תלכי עם הלב למי שהכי נוח לך לשתף ובתנאי שזו דמות חינוכית ובוגרת. לא חברה בגילך.

 

השיתוף גם יקל עליך עם הבדידות של האתגר הזה שיושב לך על הלב לבד וגם יעזור לך להתקדם כמו שאת כל כך רוצה.

תזכרי לקבל את זה שהדרך תהיה רצופה עליות וירידות, אבל במגמת עליה. כי זה הרצון. בלי להאבק. רק לנסות להתקדם. מסיימת נפילה, מחבקת את עצמך וממשיכה קדימה.

לגבי העניין האחרון שהעלת-

זה הכי נורמלי בעולם כשאת קוראת ועסוקה בתחום שזה יפגוש אותך כשאת מול אנשים (זה הגיוני וקורה גם כאשר בנות נחשפות למידע כמו איך באים ילדים לעולם- טבעי שידמיינו את ההקשר על דמויות קרובות וזה יעסיק אותן) גם פה- מציעה לא להאבק. לשחרר. יחד עם התקדמות התהליך בנחת גם זה ילך וירגע.

את יכולה להציב לעצמך כל שבוע מדרגה אחת קטנה שאת רוצה לטפס. פעם אחת פחות, או כל יעד אחר שאת תדעי לדייק לעצמך הכי טוב במידה המתאימה לך. ולנסות. לא להתייאש גם אם חא הצלחת בשבוע מסויים תצליחי בשבוע שאחריו. האויב של ההתקדמות זה הייאוש. ההיפך מהתשובה..

ועוד עצה מעשית אחת- תהיי עסוקה בדברים שמשמחים אותך ובעזרה לאחרים. יחד עם העבודה הפנימית והטיפול זה ימלא לך עוד מקומות בנפש בטוב.

חוזרת שוב- תמיד נכון וטוב לשתף דמות קרובה- כמו שכתבת זה מאוד מקל. ומאוד ממליצה ללכת לטיפול. אם תרצי עצות איך להגיע לטיפול אשמח לפרט לך יותר.

"במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד". חיבוק גדול. שנזכה כולנו להיות בעלות תשובה, כל אחת במקום שלה. ותזכרי לאורך כל הדרך שהקדוש ברוך הוא אוהב אותך כמו שאת.

לתשובה המלאה ↓
0 0 הצבעות
דרגי את הנושא
0 תגובות
תגובה מוטבעת
הצג את כל התגובות

אולי יעניין אותך...

0
אשמח לשמוע את חוות דעתכם, נא הגיבו.x
השאלה*

איזה כיף שאת כאן!
מזכירות לך שהגלישה שלך באתר זה נסתרת לחלוטין מפני הגולשות האחרות. השאלות שלך מגיעות למומחיות בלבד ויקבלו מענה במלוא הרגישות והרצינות.

שאלתך נשלחה בהצלחה!

אחת המומחיות שלנו תענה לך תשובה אישית שתשלח למייל שלך.

עדכון פרטים

שם פרטי
לא חובה
שם משפחה
כינוי*
גיל*
מייל*
סיסמה
אימות סיסמה

עדיין לא רשומה? הירשמי כאן

כינוי*
גיל*
מייל*
סיסמה*