הי יקרה,

העלית בשאלה שני סוגים של אתגרים:

1. הקושי להתחייב.

2. החשש לפגוע או להיפגע.

אתחיל דווקא בשני: את הולכת לפגוע ולהיפגע. אני מבטיחה לך את זה, ואני גם מאחלת לך את זה. כי אחת המשמעויות של קשר אמיתי, כנה ועמוק היא שיש ביננו קרבה יוצאת דופן ואינטימיות רגשית גבוהה. וכאשר זה המצב, הנפש שלנו חשופה ואנחנו במצב פגיע. ולמה אני מאחלת לך דבר כזה? – כי הבחירה לא לפגוע ולא להיפגע היא הבחירה לא להתקרב לאף אחד, היא הבחירה בבדידות. כאשר אנחנו מוכנים להיפגע, אנחנו בעצם מוכנים לתת את עצמנו לקשר, למרות הפחדים ולמרות הסיכון שניפגע. אף אחד מאיתנו לא אוהב כאב, אבל כאב הוא לא בהכרח דבר רע. להיפך, הוא יכול להעיד על צמיחה, על התמסרות, על מוכנות לתת ולקבל, על מוכנות לאהוב.

האתגר הראשון שהעלית לגבי הקושי להתחייב הוא  באמת נפוץ היום, ולא רק בתחום הזוגי. אנשים מתקשים להתחייב למקום עבודה, לימודים, לשירות לאומי וכו'. חשוב שמאוד שתדעי שלהתחייב זה לא קל, אבל הדברים הכי טובים ומשמעותיים קורים מתוך מחויבות, מתוך בחירה להתמסר למישהו או למשהו. וחשוב שתדעי עוד משהו – לא נולדים עם זה. זה לא ש"יש לך את זה" או "אין לך את זה". הבחירה להתמסר ולהתחייב היא שריר שאנחנו צריכים לפתח בנפש ולתרגל אותו פעם אחרי פעם, ושוב ושוב. עד שהוא מתקבע בנפש, עד שהוא הופך לחלק מאיתנו. לכן, הייתי ממליצה שתקפצי למים. תתחילי לשחות בהם ולפתח בתוכך את שריר הבחירה. זה לא אומר להתמסר לכל אחד ולכל דבר, וודאי שצריך לבחון כל מקרה לגופו, אבל כך תוכלי להתחיל ולתרגל את השריר הכל כך חשוב הזה – שריר הבחירה, שריר ההתמסרות. הוא לא קל, הוא לעיתים כואב – אבל הוא מביא איתו את המתנות הכי טובות בעולם.