נשמה יקרה,

קודם כל אני רוצה להגיד שאת מדהימה שכתבת ושיתפת, לא מובן מאליו.

בכך ששיתפת את נותנת לבנות אחרות שעברו משהו דומה, אומץ  לשתף ולא להשאר לבד.

עברת ארוע קשה ולכן התגובה שלך הכוללת סימפטומים פוסט- טראומתיים, היא תגובה נורמאלית בהחלט. תגובה בריאה לארוע נורא!

העובדה שאמא שלך היתה נוכחת, הופכת את הארוע ליותר קשה, משום שהרגשת מוגנת וכאילו בסביבה בטוחה ובכל זאת נפגעת. כך גם העובדה שאמא רואה וחושבת שהכל בסדר ואז עם מה זה משאיר אותך? אולי עם סימני שאלה, עד כמה בוחן המציאות שלך תקין? אגב זו תחושה שעוברת כמעט על כל מי שנפגעה מינית.

כמו כן עצם העובדה שרופא (!) שאמון על בריאותך, פוגע בך, מנצל את תמימותך ואת האמון שאת נותנת בו, מזעזעת!!

הרופא חצה גבול שאסור היה לו לחצות. הוא ניצל את סמכותו ואת חוסר האונים שלך מולו ועל כן חוקית הוא אמור לעמוד לדין ולקבל עונש.

כצעד ראשון, מבקשת ממך שתפני למרכז סיוע שמספרו 1202,

שם יכוונו אותך לתהליך של המשך קבלת תמיכה וטיפול באיזור מגורייך.

את נשמעת נערה מדהימה, ואני מאמינה שאם תפני לטיפול ותסכימי לקבל עזרה, דווקא מהניסיון הזה את תצמחי ותגלי כוחות מופלאים