היי שאנל
את מספרת שאת יודעת שיש לך הפרעת אכילה, ומתארת קושי להתמודד עם הצורך להסביר לסביבה את מצבך. אבל עוד קודם לכן- הקושי האמיתי הוא עם הפגיעה בדימוי הגוף שלך- ״איך זה שכולן יפות ורזות וחטובות ורק אני לא??״ כמה קשה להרגיש ככה. כמה קשה לא לאהוב את עצמנו ואת הגוף שלנו, להרגיש תמיד פחות טובות מאחרים…
אני חושבת שלפני שעוסקים בשאלה של איך לדבר עם הסביבה, צריך להתעסק קודם בשאלה היותר מהותית- מה קורה איתי? מה אני מרגישה? מה אני לא אוהבת בעצמי?
ויותר מזה- האם אני זקוקה לעזרה מקצועית? האם אני במצב שעלול להיות מסוכן עבורי?
רק אחרי שתעברי תהליך עם עצמך, להבין מה עובר עלייך, למה זה קורה, ואיך להתמודד עם זה- תוכלי לדעת אם ואיך לתווך לסביבה שלך את הבעיה איתה את מתמודדת.
חשוב לי לומר שנערות רבות (וגם נערים) מתמודדים עם הפרעות באכילה, בייחוד בתקופה הזו. אך בהחלט ניתן לקבל עזרה ולהרגיש טוב יותר.
מציעה לך לשתף דמות קרובה (אמא, מחנכת, יועצת וכדומה) ולחשוב איך נכון לעזור לך להתמודד עם המצב.
בהצלחה ובריאות!
יפעת
