"רוצה להשתנות" מתוקה!
קודם כל נשמע שאת נערה מהממת שאפשר לסמוך עליה ולא סתם חברה שלך פתחה וסיפרה לך על כאבה.
ברשותך אענה לך על שתי השאלות יחדיו כיוון שהן עוסקות באותו נושא.
שמתי לב בתוך ניסוח השאלות על הרצון להשתנות והקושי בכך…
אני רואה ששתיכן, גם את וגם חברה שלך מוטרדות מאיזשהו דחף לא לאכול. אם אומר בצורה קיצונית, בעצם יש אכן סוג של דחף להזיק לעצמכן. לא משנה אם הסיבה אצל כל אחת מכן קצת שונה.
אני רוצה להתייחס לרצון להשתנות, כי בתחושה שלי פה טמון הדחף הזה המזיק.
מרגיש לי שיש כאן חוסר קבלה שלך את עצמך, וכנראה גם של חברה שלך את עצמה.
חשוב לרצות להשתנות, לגדול, להתפתח, אבל זה חייב לבוא מתוך רצון לאהוב את עצמך יותר, לרצות להטיב עם עצמך, או לפחות לא להזיק לעצמך.
הרצון להשתנות חייב לבוא מתוך חיבור לפנימיות שלך, מתוך הכרה בכוחות המיוחדים שלך, לטוב שלך, מתוך ידיעה שיש לך בפנים נשמה טהורה שתמיד תמיד טובה.
כשאין את החיבור הזה לפנימיות, מתחיל עיסוק אובססיבי בחיצוניות. וזה מה שקורה לך.
הגוף שלך גדל כי את גדלה, והוא ישתנה לך עוד כמה וכמה פעמים במהלך החיים (התפתחות, גדילה, הריון, לידה, הנקה…) הרצון להשאר רזה וקטנה מנוגד לגוף האישה ולהתפתחות הטבעית (אין ספק שהשדר שכדאי להשאר רזה וקטנה מגיע מעולם המסכים וצריך להיות מודעים לכך שזהו שקר).
לכן אם את רוצה להתפתח נפשית ופיזית בצורה תקינה את חייבת לשנות את היחס שלך לגדילה הטבעית של הגוף.
בנוגע לחברה שלך, נשמע שהפרעת האכילה נובעת בין השאר מכך שאין שם מי שיראה אותה, זו הדרך שלה לזעוק לעולם "תיראו אותי"!! אם היה לה מישהו שיוכל לראות אותה ולהראות לה כמה היא נפלאה, זה היה יכול לעזור. אם לא אמא אז מבוגר אחראי אחר.
אני חייבת לומר שהפרעת אכילה זה דבר מסוכן מאוד, זה מתחיל בקטנה, לא אוכלת פה, לא אוכלת שם וזה מוביל למדרון חלקלק וחסר שליטה. תוך זמן לא רב אתן יכולות למצוא את עצמכן במקום קשה…
אני ממש מבקשת ממך, קודם כל לחשוב טוב טוב על מי את יכולה לסמוך, שאפשר לספר לו/לה על חברה שלך, מישהו שיכול לעזור.
וגם את, תמצאי מישהו שיעזור לך להתחבר לטוב שלך, לאהוב את עצמך יותר, מבפנים.
זה השינוי היחיד שהייתי רוצה שתעשי.
בהצלחה מהממת!!!
