יקרה, איזה כיף שאת שואלת שאלה כזו חשובה. באמת לא פשוט כשחברה מתחתנת, להבין שהיא הופכת פתאום להיות אחד עם גבר שלא היה חלק מהחיים המשותפים שלכן עד היום..
איך לפתע, הקשר איתו הופך להיות יותר אינטימי, יותר יקר, מהקשר שלך ושלה שהשקעתן בו עד היום.. איך זה שמשהו כזה גדול עובר עליה ולא תהיי חלק ממנו והוא,הארוס שלה, שהופיע רק לפני כמה חודשים – כן יהיה חלק ממנו?
זו חויה לא פשוטה לך כחברה. אולי גם לחברה המאורסת שלך זה מרגיש לא פשוט, באמת יש פה סיטואציה מיוחדת מאוד.
חברתך המאורסת הופכת להיות אחד ממש עם בן הזוג שלה שנושא אותה לאישה. זה קשר שמחבר אותם בכל הרבדים.. ברוח וברגש עמוק יותר מכל אדם אחר בחייה, ובשונה מכל האחרים – גם בגוף!
זה אכן קשר עמוק יותר מכל מה שחברות אחרת יכולה להשיג.. בעל ואשה זו בעצם החברות הכי עמוקה שישנה.
אין לנו קשר כזה עם אף אדם בעולם, קשר שמחובר בכל הרבדים של הקיום שלנו, כולל הגוף.. חוץ מבן הזוג שלנו. זו המשמעות של ברית הנישואין. ברית היא קשר עמוק עמוק..ובהחלט יש דברים ששייכים לברית הזו לבד ולא שייכים לאחרים.
חשוב לומר, גם עוד הרבה לפני שחברה שלך התארסה, השיח על נושאי אישות הוא שיח שהלכתית צריך להשאר בצניעות, כלומר לא אמורים לדבר בו סתם בשביל הריגוש והסקרנות, ואם מדברים בו, צריך להיות לו תועלת ברורה! כמו לשאול על מנת להבין וללמוד בדיוק כמו כאן באתר, בודאי רצוי וצריך לדבר פתוח גם בלמידה עם מדריכת הכלות, עם מנחות למיניות בריאה, עם ההורים..
כשצריך לדבר ויש לזה תועלת או חשיבות, אז חובה לדבר והכי פתוח ונגיש!
אבל אם המטרה היא סקרנות לפרטים אישיים (מציצנות קלה, יש לכל אדם יצר כזה) או סתם להחליף חוויות בין חברות, כלומר שיח על אישות סתמי, שאינו מיועד לתועלת כלשהיא ובודאי שיתופים מחדר המיטות, כל אלה נקראים בהלכה "ועידת זנות".. כלומר זה דבר אסור.
זה בודאי נשמע לך מוזר וקשה שלא לדבר בנושאים האלה עם חברה קרובה, אבל האמת היא שלדבר בנושאים האלה זה ממש להכנס לקודש הקודשים של בני הזוג. זה שייך להם בלבד. מה גם שהמרחב האישותי והצניעותי שלהם שכולל חשיפה מאוד גדולה של כל אחד מהם, שייך מעכשיו גם לגבר שאיתו היא מתחתנת. לא שייך לפתוח את המרחב הזה לאחרים בלי לבקש ממנו רשות.
גם את תתארסי מתישהו, אני בטוחה שיזעזע אותך לחשוב אם הארוס שלך יחליף רשמים חוויות או ישתף בחדר המיטות שלכם את חבר שלו..
אני יודעת שזה לא פשוט, אבל מעכשיו חברה שלך הופכת להיות אדם שלם עם מישהו אחר ויש להם מרחבים שהם אכן רק שלהם.
את כמובן ממשיכה להיות חברה שלה כמו עד כה, בלי להכנס למרחבים של אישות.
את החששות וההתרגשות המפורטים מהמרחב האישותי שנפרש לפניה כעת, יש מקום לפתוח מול מדריכת הכלות שלה, אמא שלה, ובהמשך הארוס שלה שיהפוך לבעלה.. ואיתך אפשר כמובן בקווים כלליים בלבד. בהחלט אפשר לומר שהיא מתרגשת לקראת או חוששת, אבל לא צריך ולא נכון להרחיב בזה את הדיבור.
אני יודעת שזה לא מנחם את הלב שלך, אבל בטוחה שכאשר האחד שלך יגיע בעזרת ה' בעת המדויקת שאת מבקשת לך, זה פתאום יראה לך מובן ומדויק מאוד.
אפשר בהחלט לומר לחברה המתחתנת שאת שמחה בשמחתה ויחד עם זאת כואבת שיש בזה גם ריחוק מסוים שנוצר.. כי את אוהבת אותה, ושתתפלל עלייך גם כן שתזכי לחוות בקרוב אחדות שלימה עם האחד של חייך, וגם לכם יהיה קודש קודשים משלכם