היי אור גדול
תודה על המילים החמות שלך. כולנו, כל צוות האתר שמחות ורוצות להיות לעזר לכל מי שצריכה.

שמחתי לקרוא על התהליך שעברת, נשמע שהיה משמעותי והצלחת לצאת ממנו מחוזקת. עם זאת, את מתארת שעדיין את מתמודדת לעיתים עם החרדה ששוב מציפה. בעצם עכשיו את חווה חרדה מפני החרדה- את לא רוצה לחזור למצב שהיית בו, את לא רוצה שיחזרו ההתקפים, ואת שומרת מאד הכל בפנים עמוק עמוק ובשליטה כדי לא להגיע לאותו מקום. ובצורה מעגלית מבאסת- זה בעצם שוב מחזיר אותך להתקפי חרדה.

התמודדות עם חרדה היא לא פשוטה. חרדה גורמת לנו לתחושות קשות ולעיתים בלתי נסבלות ואנחנו נרצה בצורה הכי טבעית- להימנע מהחוויה הקשה הזו. אך האמת (הכואבת אולי) היא שחרדה היא רגש כמו שאר הרגשות והיא חלק מהחיים. רגשות הם לא יציבים ויש להם נטיה להתגבר מאד ואז לדעוך. אף רגש לא מציף אותנו לנצח. וניתן להשתמש בידיעה הזו כדי לעזור לעצמנו:

אם תוכלי לומר לעצמך במילים פשוטות כשמתעוררת החרדה: אני מרגישה עכשיו חרדה. וזה בסדר. אני בסדר. זה רק רגש. ולתת לרגש לעלות ולחלוף (הוא עולה לשיא מסויים ואז העוצמה מתחילה לרדת), בלי להילחם בו, יהיה לך קל יותר. תזכרי שכבר התמודדת והצלחת, זה אומר שיש לך כוחות. קבלה של קיום החרדה בחיינו יכולה להפחית את ההתנגדות אליה, ובאופן מוזר- ככה היא דווקא פוחתת.

ניתן גם להיעזר בטכניקות נשימה כדי להקל את ההתמודדות עם החרדה כשהיא מציפה (יש הרבה סרטוני הדרכה ביוטיוב).

ובנוסף, אם כל  מה שהצעתי לא יעזור בצורה משמעותית- זו לא בושה לחזור לטיפול. לפי התיאור שלך זה היה כלי יעיל עבורך, ולעיתים אנו זקוקים לתחזוקה. אם תרגישי קצת מוצפת וסובלת יותר מדי- תמיד תוכלי לחזור למטפלת שלך ולשתף אותה. לא תמיד צריך לחזור לטיפול ממושך. לפעמים מספיקות כמה פגישות כדי 'להתאפס'.

שולחת לך כוחות להתמודדות ומאחלת לך רוגע ושלווה

יפעת