פניקס יקרה,

מעצם השאלה שלך עולה שאת חולמת. את חולמת לחלום!! זה דבר גדול! את מבינה את החשיבות שיש בחלום, בשאיפה, ברצון

להתקדמות, לשיפור, לעשיית טוב. את גם רואה את החשיבות באידיאלים ונשמע שאת מצטערת שאינך אידיאליסטית.

המקום הזה שלך מרשים אותי ואני בכלל לא מודאגת מהתחושה שאת מביעה.

בגיל הנעורים יש נטייה לחשוב אגוצנטרי, כלומר, לחשוב על עצמי, על מה שנעים לי ומה שמקדם אותי.

והנטייה הזו מאפילה על הרצון לתרום, לתת מעצמי ולהיטיב עם אחרים. זה אופייני לגיל וזה עובר.

מדברייך אני חשה שאת ב"קו התפר". עד עכשיו התעסקת בעצמך ובתחביבים שלך ועכשיו את חשה חוסר ואפילו רִיק.

וזה בדיוק הזמן לחשוב איך מתוך כשרונותייך ומתוך הדברים שעד עכשיו אהבת לעשות לעצמך, תעשי גם למען הזולת.

שבי עם עצמך וכיתבי מה נראה לך חשוב לעשות למען אחרים. אלה לא חייבם להיות דברים גרנדיוזים. גם הקשבה לחברה, הארת פנים, הצעה לעזור

לחברה שצריכה עזרה וכו' זה דבר גדול. בנוסף, אפשר להצטרף לתנועת נוער ודרך הפעילות בה לעשות גם למען אחרים.

בקיצור, את רק בתחילת דרכך! המשיכי לרצות לחלום! הרצון הוא המנוע העיקרי בחיינו וכשיש רצון אפשר להגיע לכל דבר.

מובן שלשם כך נדרשת גם תפילה. התפללי בשפתך ובמילותייך התמימות-

"אנא, ה' עזור לי לחלום רחוק, גבוה וטוב ולהגשים חלומות שימחו אותי ואת העולם".

בהצלחה רבה וחלומות נעימים!????