לומדת לעוף מהממת,

שומעים את הכאב שלך, נראה שהנחת פה תסכול וכאב של שנים, וטוב שכתבת כי הדחקה מאפשרת לצלוח את היום יום (עד גבול מסויים) אבל לא נותנת באמת מענה לנפש.

אשתדל לענות לך כמה שניתן אבל אשמח לדעת שפנית לעזרה יותר עמוקה כדי לקבל את התשובות להן את זקוקה.

ראשית לשאלתך אם יש מישהו שבאמת שומע… יש הרבה ששומעים אבל חשוב לחפש מישהו שמקשיב. מישהו שאצלו אפשר להניח את הלב.

את אכן צודקת שלכל אחד יש קושי וכאב וכולם עוברים תקופות קשות בשלב זה או אחר ודווקא בשל כך אנשים יכולים לעזור ולהבין אחד את השני.

באופן כללי החיים של כולנו בנויים מעליות וירידות, קו ישר מסמן מוות, חיים זה דינמיות.

אין דרך להמנע מירידה, צריך ללמוד איך לא ליפול עמוק מידי ולא להשאר זמן רב מידי למטה.

אותי מאוד מחזקת הידיעה שהירידות נועדו על מנת שנעלה עוד יותר גבוה, מסמנות לי שהגיע הזמן לעבור לשלב הבא. כמו כאבי גדילה.

לשאלתך, למה שלמישהו יהיה אכפת… התשובה היא שאנשים רוצים לתת, זה צורך טבעי. יש מי שאוהב לתת צדקה, יש שאוהב לבשל, ויש מי שכוח הנתינה שלו בהקשבה.

אנחנו פה בעולם בשביל לתת.

מקווה בשבילך ובשביל העולם שתגלי בקרוב מה המתנות שניתנו לך ואותם את יכולה לתת, הכנפיים המיוחדות שאיתם תוכלי לעוף…