שלום לך פסטה רוזה יקרה
קוראת את שאלתך ומתרגשת. מתרגשת מכך שאת מודעת לעצמך, מתרגשת מכך שאכפת לך, מתרגשת מכך שאת רוצה שינוי.
ואם את שם-אז את כבר בחצי הדרך.
נולדנו עם סקרנות טבעית, ואנחנו משתמשים בה להתפתחות שלנו. לעיתים כפי שכתבת הסקרנות לוקחת אותנו למקומות פחות טובים.וזו העבודה שלנו לנתב אותה למקום הטוב שלה.
באמת היום הכל כל כך נגיש, ובקלות אנחנו נחשפות לתכנים כחולים כפי שאת קוראת להם ובעיקבות התכנים מגיעות המחשבות. ואת המחשבות קשה מאד לגרש ,ממש כמעט לא בשליטתנו -כך אנחנו מרגישות.
לא כתבת ולכן אינני יודעת האם נחשפת או שאת גם עכשו חשופה לתכנים שכאלו, האם דרך חברות? דרך הפלאפון? או המחשב.
האם ניסית להפסיק לצפות?
מה שברור הוא שעולם המחשבות שלנו ניזון ממה שאנחנו מכניסים לראש שלנו. ואולי אם נרצה להשתחרר מהמחשבות הללו נצטרך קודם רגע לעצור ולנסות לחשוב : מאיפה הגיעו אלי המחשבות האלה? מהו הגורם לכך?
כמו במלחמה -דבר ראשון צריך לזהות את האויב ורק אחכ אפשר לתקוף אותו.
גם את פסטה יקרה, תנסי לחשוב מאיפה האויב מגיע? האם יש לי דרך למנוע את הכניסה שלו? אולי אפילו חלקית? אולי בהדרגתיות?
כי הרי ברור לך שהוא אויב, את לא רוצה להיות שם.
ובמקביל תנסי לייצר לך עולם מחשבות שונה, חשבי על נושאים שמעניינים אותך מבישול, אופנה ,טבע ועוד ותנסי להקדיש למחשבות האלה פרק זמן מסוים בכל יום ולאט לאט להגדיל את המינון.
זו עבודת הנפש ואת בדרך לשם! תירגול ואימון והרבה אימון בעצמך שהכל יכול להשתנות וכמובן גם המחשבות.
מקווה שנתתי לך כמה כיוונים
בהצלחה רבה!!
בטוחה שיש בך כוחות {אחרת לא היית כותבת פה!!}
באהבה
מוריה
