שלום לך יקרה,

ראשית, הקדמה קצרה וחשובה מאד!-

יחסים אינטימיים בין איש לאישה ביהדות אינם קרויים "יחסי מין" (כמו אצל בע"ח שכל מטרת ההזדווגות היא להרבות את המין- שיהיו יותר כלבים, יותר חתולים וכיו"ב) אלא "יחסי אישות" כי הם מבטאים קשר נפשי עמוק בין איש לאשתו שבא לידי ביטוי גם בקשר פיזי של דבקות ואהבה.

היות שכך, הפועל "לשכב" שמתאר פעולה טכנית, נטולת רגש עמוק וקשר נפשי- נשמתי, הוא לא הפועל שאנו משתמשים בו כדי לבטא יחסי אישות.

כשהתורה רוצה לבטא יחסי זוגיות שיש בהם קירבה פיזית, הכרות עמוקה אינטימית וחוויה נעימה שמענגת היא משתמשת בפעלים "לדעת" ,"לבוא", "לצחוק".

ועכשיו, לעצם שאלתך-

כשבני זוג באים בברית הנישואין  יש ביניהם חיבה גדולה מאד  ורצון לחיות חיים שלמים ביחד מתוך חברות עמוקה, נתינה גדולה ואהבה שהולכת ומתעצמת. הם קושרים נפשם זו בזה ומשתוקקים להביע את רגשותיהם החמים והטהורים בכל דרך.

אחת הדרכים הנפלאות להביע אהבה והערכה היא זו של המגע הפיזי, שהוא תולדה של  רצון טהור ועמוק לשמח ולענג זה את זו וזו את זה.

בתקופה שלפני החתונה בני הזוג נשמרים ממגע ושומרים את הזכות הזו לאחרי החתונה. לכן, זה לגמרי טבעי שבליל הכלולות, לאחר החתונה הם יממשו את אהבתם גם באופן הזה. אין זו פעולה טכנית בכלל!! זוהי הבעה טבעית של אהבתם ולכן, אין זה כרוך בפחד או בכאב.

יחד עם זה, לא תמיד מתממש הקשר הפיזי ("הביאה") בליל הכלולות. כל זוג והמסע הפרטי שלו למחוזות האהבה והעונג וכל מסע הוא נהדר כשהוא נעשה בהידברות מקרבת ובהתחשבות.

לאחר שתתארסי דבורה עמלה יקרה, תלמדי בע"ה הדרכת כלות טובה והמדריכה תסביר לך הכל, כך שתגיעי מוכנה, שמחה ומרוגשת לחתונה ולליל הכלולות.

כל טוב,

רונית