שלום לך יקרה!

איזו אלופה את שמחקת את האפליקציות!!

ממש התרגשתי לקרוא את השאלה שלך, יש בך מלא כוח ועוצמות!

אנחנו רגילות שבכל זמן פנוי שיש לנו, ישר אנחנו מרימות את הטלפון וממלאות את החלל, את הזמן הריק- במסכים.

שכחנו איך זה להיות עם עצמנו לבד בשקט, עם המחשבות שלנו, עם הרגשות שלנו.

שכחנו מה עוד אפשר לעשות כשאין לנו מטלות להשלים. מה אנחנו אוהבות לעשות, במה אנחנו טובות…

באחד מהסגרים של הקורונה, מצאתי את עצמי מבלה שעות בערב בפלאפון. מצד אחד, הרגשתי שאני צריכה שקט עם עצמי כדי להתאוורר מכל היום וזה נתן לי אחלה פתרון של בריחה. מצד שני, הרגשתי בסוף כל השעות האלה עדיין חסרת כוח ועצבנית, זה אולי מילא לי את חלל הזמן, אבל זה לא מילא לי את החלל בנפש.

עד שנתקלתי בפרסום (בפייסבוק) לקורס סריגה מקוון וישר ידעתי שזה הפתרון שלי לערבים הבאים.

אז אמנם המשכתי להיות עם הפלאפון כדי לראות את הקורס, אבל יצאתי עם מיומנות חדשה, תחביב חדש של יצירה משלי שמילאה לי את חלל הזמן והנפש! הייתי מאושרת בסוף כל ערב לראות את ההספק שלי בסריגה!

אז מה אני מציעה לך?

1. לחשוב עם עצמך מה את אוהבת לעשות, מה היית רוצה ללמוד, ממש להכין לך רשימת wish list ולראות איך את מוציאה את זה לפועל בשלבים קטנים וברורים. הרשימה הזו גם יכולה לכלול התנדבות, בילוי עם חברה, קריאת ספר, הכנת אלבום תמונות וכו'.

2. לא להיבהל מרגעי הלבד והשקט. גיל הנעורים (ובעצם כל גיל) זה זמן מדהים להסתכל פנימה ולחשוב. ההתבוננות הזו מלמדת אותנו על עצמנו ועוזרת לנו להתקדם ולהשתכלל למקום בו אנחנו שואפים להיות.

3. בנוסף לכל אלה, אני כן מציעה לך להיעזר בכלים טכנולוגיים שיעזרו לך ברגעי קושי. כמו לדוגמא הגבלת זמן באפליקציות הנוכחיות בפלאפון שלך או השבתה לשעות מסוימות שבהן יותר קשה לך.

אני מאחלת לך הצלחה רבה ואם יש לך שאלות נוספות לגבי זה, את מוזמנת לכתוב בתגובה

חג חירות שמח!