שלום
אם אני רוצה לשתף בן זוג בהתחושות שלי בנוגע למשפחה/ חברים, ואיך אני מרגישה לגביי אדם במשפחה או אם קרה משהו איתו שאני רוצה לשתף,
זה נחשב לשון הרע?
כי מעצם המחשבה לשתף על דברים לא נעימים שקרו במשפחה או עם חברים, עושה הרגשה רעה. אבל חשוב שהוא ידע כי זה חלק ממי שאני היום
תודה רבה
שלום לך,
שאלה קשה שאלת…וכ"כ שכיחה. כולנו באותה סירה…בודאי כשיש בן/בת זוג ובוודאי שבין איש לאשתו מתעורר לפעמים צורך לפרוק מעלי מידע, תחושות, הרגשות וכו…אלא- שזו בעיה. עקרונית- אנחנו לא אמורים לדבר לשון הרע בשום מצב…
דַּע, דְּאֵין שׁוּם חִלּוּק בְּאִסּוּר הַסִּפּוּר, בֵּין אִם הוּא מְסַפֵּר לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים, קְרוֹבָיו אוֹ רְחוֹקָיו אוֹ לְאִשְׁתּוֹ, אִם לֹא שֶׁהוּא דָּבָר, שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹדִיעָהּ מִפְּנֵי הַתּוֹעֶלֶת, שֶׁתִּהְיֶה מִזֶּה עַל לְהַבָּא, כְּגוֹן, שֶׁהִיא מַקֶּפֶת לַאֲנָשִׁים רָעִים, שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה אַחַר כָּךְ לְהוֹצִיא מֵהֶם, עַל כֵּן הוּא מְסַפֵּר לָּהּ אֶת טִבְעָם הָרַע וּמַזְהִירָהּ, שֶׁלֹּא לְהַקִּיף לָהֶם. (חפץ חיים, הלכות אסורי לשון הרע, כלל ח)
יש כאן חידוד מעניין והוא זה שאמור להוביל אותך בדיבור…האם יש צורך (או בלשונו- תועלת) בלשון הרע הזה או שמא זו רק פריקה בעלמא…וכאן נדרשת כנות גדולה. שכן, אם מדובר בפריקה…אזי אפשר גם בלי שם ובלי "להסגיר" במי מדובר אלא לעסוק בדבר עצמו (במקום להגיד פלוני מעצבן נורא…להגיד- היום כעסתי כי משהו עשה לי כך…היום התעצבנתי מ…כי…וכל זה בלי להזכיר שמות).
במקרה ויש צורך או באמת חשיבה האם חברה של אדם מסוים מתאימה/מזיקה לי וכו' אז ניתן להעביר את המידע עם שם והרחבה של המקרה. אם זו אווירה כללית שמפריעה לך אז בוודאי אפשר לדבר עליה בלי להגיע ללשון הרע.
בכלל, באופן כללי (וכאן- כל מילה שאכתוב לך-אני כותבת גם לעצמי!!!)- כדאי להרגיל את עצמנו לדבר עניינית ולצמצם את הצורך ב"לפרוק". בעזרת עין טובה ובחירה בלהשתמש בה ממילא נצמצם את הלשון הרע והרכילות בחיינו- וכבר הרווחנו עוד קומה באישיות. שווה לא?
בהצלחה באתגר …
אריאלה
