יקרה וטובה שלום לך
איזו בהירות יש בבקשה שלך. בקשה של אומץ לב וכנות פנימית נוגעת.
תודה שכתבת , תודה שאת לא נותנת לעצמך לשקוע למקומות שאת לא מעוניינת בהם.
את מדברת על אנרגיה. חזקה ועוצמתית – אנרגיית החיים הטובה שלך. אני מרגישה מתוך המילים שלך שאת יודעת שהכוח הזה הוא מתנה. השאלה היא איך לנהל אותו בצורה שייטיב עימך.
להעניק לעולם – זו אפשרות נהדרת, כפי שכתבת – להתנדב וכדומה. אבל, לא סתם את אומרת שזה "לא מספיק". נדמה לי, שזה בגלל שההתנדבות היא פיתרון יותר נפשי בעוד הכוחות החזקים הם בעיקר כוחות גופניים.
אני רוצה להציע לך להתמיר את האנרגיה הזו, לשימוש גופני.
האיזורים בהם הייתי מתמקדת הם : פעילות פיזית- איזו שמדברת אליך ואם אין כזו אז להתאמץ למצוא כזו. זה יכול להיות משהו אנרגטי מאד כמו ריצה, זומבה וכו' או משהו רגוע יותר אבל שדורש ריכוז ומאמץ כמו יוגה או פילאטיס.
בנוסף, דברים שקשורים ליצירה שלך (יצר ויצירה מחוברים)- יכולים להועיל לפריקת אנרגיה. כל יצירה שמדברת אליך (זה לא חייב להיות יפה) , בייחוד בתחום המלאכות העתיקות (אריגה, שזירה, קליעה)- יצירת כלים שממש טובים לשימושך.
זה עוד סוג של שימוש באנרגיה לטובתך.
יש הבדל בין נתינה מתוך האנרגיה לבין הזנה פנימה מהאנרגיה הזו. ממליצה לך לפעול בשני הכיוונים. (למרות שההתנדבות ונתינה לזולת הם ממלאים גם את הנותן, ונותנים סיפוק אמיתי, כדאי למצא מקומות בהם את גם מקבלת, בפשטות, מפריקת המתח והאנרגיה)
לגבי העצבות- היא מנת חלקם של בני האדם כולם, ויש נטייה מיוחדת לנשים להתמודד עם עצבות בחיים. במיוחד אם יש תחושה של חוסר מימוש. במקרה שלך זה מה שאת מספרת, ההמתנה שמבקשת להתמלא. אז מציעה גם לא להיבהל ממנה, אם היא מגיעה במנות קטנות, כמו כל רגש- זה בסדר. ואם את מרגישה שהיא מתחילה להשתלט- אני מזמינה אותך להתייחס לעצות הנ"ל של עבודה עם הפיזיות של הגוף ושל הידיים, ואם אלה לא עוזרים, אולי לשקול לקבל איזשהו ליווי או ייעוץ מדמות שבקיאה בתורת הנפש.
אני מברכת אותך שבעזרת השם בזכות מאמצייך ועוז רוחך, יגיע האחד שלך, ותבנו לכם בית נאמן מתוק ועוצמתי בישראל.
חשוב לזכור, שגם בתוך חיי נישואים לא תמיד כל הרצונות שלנו מקבלים מענה, לכן באופן מיוחד חשוב לנשים לטפח עבור עצמן איזורים שממלאים אותן, כדי לא להשען על האיש בלבד לטובת רווחתך הנפשית.
ברכה בכל!
