שלום, רציתי לשאול זה לא מביך להצטרך להראות את כל הגוף שלי לבלנית? הרי אם אפילו לאמא שלי אני מתביישת להיות ערומה (לא שיוצא אבל כשפתאום אני מתקלחת ורוצים משהו מהשירותים ונכנסים אני ממש ממש מובכת ומפחדת שיראו אותי ערומה לגמרי), אבל אם זה עם חזיה ותחתונים רק אין לי ממש בעיה . שזה מעיניין, אבל חושבת רגע לגבי בלנית, כי לא תמיד נטבול באותו מקום אז בטח יהיו נשים שונות, וגם אולי בכלל הבלנית באיזור שלי היא חברה או מישהי שאני מכירה מהשכונה, אז זה הופך את זה ליותר מביך מאשר מישהי שאני לא מכירה. מה עושים ואיך מתמודדים עם זה? אשמח לדעת. רק הערה קטנה, אני עושה לייזר בגוף אז כן יוצא לי להוריד בגדים וזה מביך אבל נגיד אני רק מורידה תחתונים כשבאמת היא באה לעשות באיבר (במקרה זה רק בצדדים) אבל רק להראות שאני לא רואה צורך להיות כל הזמן בלי תחתונים כשלא צריך, זה ממש ממוקד רק כשעושים ועדיין אני לא מורידה את התחתון (סליחה על התיאור המדויק זה רק בשביל להמחיש כמה אני נזהרת על הגוף לא לגלות אותו לגמרי ומשתדלת לשמור). שכבכיכול גם כשצריך להוריד בשביל לעשות לייזר אני מנסה ומשתדלת לא להוריד ורק מזיזה קצת את התחתון כדי שהיא תשצליח לעשות בצדדים. כלומר מביך אותי להוריד הכל…אז מה יהיה כשפתאום אני אראה הכל לבלנית? תודה רבה
שלום לך בת מלך יקרה,
אני הייתי במשך 20 שנה בלנית ואת מתארת תופעה מאוד שכיחה של נשים צעירות ולא רק.
אנחנו מחונכות על צניעות אבסולוטית ואז מגיעים למקווה ואח"כ גם לנישואין והכל מתהפך ב180°.
אז לגבי המקווה ב"ה היום אפשר לבקש מהבלנית שלא תראה אותך עד שאת בתוך המים והיא רק רואה שאת טובלת עם כל הראש בתוך המים.(והאחריות על בדיקת הגוף לפני הטבילה היא עלייך). היא משאירה לך את המגבת על המעקה ואת יוצאת לבד וכך היא כמעט ולא רואה אותך.
דבר נוסף ופה אני מדברת מתוך הכובע של הבלנית.זוהי עבודת קודש ואנחנו לא באמת שמות לב וזוכרות איך הטובלות נראות ללא הבגדים.אני זוכרת שבשנה הראשונה שפתחתי את המקווה הייתי בת 26 ופחדתי מאוד שהמראות יטרידו אותי והתפללתי על זה ובאמת ב"ה זה לא נצרב בזכרון.דיברתי גם עם בלניות אחרות וזה אצל כולן כך אחרת א"א להמשיך בעבודה הזו.
אז את תחליטי בע"ה מה שטוב לך ותבני בע"ה בית של קדושה וטהרה נוסף בעם ישראל.
בשורות טובות לעם ישראל!
בהצלחה לך!