שלום לך מתבגרת מתרגשת????
את יודעת? לפני שנה עמדתי במקום קצת דומה למקום שלך…
אחרי עשרים ומשהו שנים עזבנו כל המשפחה את הישוב בו התגוררנו,
ועברנו אל רמת הגולן לישוב חדש עבורנו, קהילה חדשה ובעיקר – תפקידים חדשים.
אני זוכרת את ההתרגשות הגדולה, ולצידה את החששות הגדולים לא פחות.
איך עוזבים חברים טובים כל כך? איך מתחילים פתאום כמעט הכל מחדש?
והי, אנחנו כבר לא כאלו צעירים (גם לא כאלו מבוגרים, רק בשביל הפרוטוקול…).
באמת אתגר.
לפני שאתן לך כמה עצות מעשיות שאולי יעזרו,
אני רוצה ללמוד איתך עיקרון חשוב במציאות
שאולי והלוואי ילווה אותך הלאה גם במעברים הבאים בחיים.
העקרון נקרא: עקרון ההתקדמות המתמדת.
זה אגב לא עקרון שאני המצאתי, אלא הקב"ה…
כך נברא העולם. מתקדם והולך כל הזמן. המציאות נמצאת בתנועה מתמדת קדימה בכל המישורים.
תינוק נולד והולך והופך לילד ולנער ולמבוגר
הזרע נובט וגדל לצמח ולעץ עושה פרי
וגם בעולם המוסר, אנחנו רואים התקדמות מתמדת. כבר כמעט ולא ניתן למצוא קניבלים בעולם,
ורוב העולם מסכים שרצח אינו חלק מסל פעולות לגיטימי של האדם.
ולמה העיקרון הזה קשור לשאלה שלך?
כי כשאנו מבינים את זה שהעולם כולו נמצא בתנועת התקדמות
אנחנו מקבלים בענווה ובשמחה את ההתקדמות שלנו משלב חיים כזה לאחר.
השינוי שאת עוברת עכשיו, הוא באמת שינוי משמעותי. לעזוב את המוכר והידוע לטובת החדש והנעלם – זה באמת אתגר!!
אולי זו הסיבה שכתוב, שלכל עשב ועשב יש מלאך המכה בו ואומר לו – "גדל". לפעמים קצת כואב לגדול… אבל אלו כאבים מהסוג השווה. כמו הכאב ברגליים אחרי טיול ארוך ומטורף, כמו כאב הראש אחרי שהולכים לישון מאחר אחרי מסיבת סיום מדהימה. כל עוד הקשיים נגרמים בגלל הטיפוס בעליה ????‍♀️(האמיתית וכמשל) – אנחנו רגועים, ואפילו שמחים בזה. סימן שתהליך הגדילה מתרחש.

ומכאן לכמה עצות:
א. ככל שה"לא ידוע" הופך לידוע, זה מרגיע אותנו. נסו אולי לארגן מפגש עם הכיתה החדשה באולפנה, אולי עם המחנכת החדשה.. אפילו להכיר בת אחת או שתיים, זה כבר נוסך בטחון.
ב. כדאי ללמוד מנסיון של אחיות, מדריכות או סתם חברות בוגרות. תשאלי אותן מה עזר להן במעבר, הן בטוח ישמחו לחלוק איתך את הנסיון שלהן!
ג. כשאנחנו עוזבים את המוכר לנו, בהתחלה אנחנו מחפשים מאד את היציבות שבשמירת הקשר עם האנשים שהיו שייכים לשלב הקודם. ופתאום, כשמתחיל השלב הבא, מגלים שיש עוד הרבה אנשים טובים באמצע הדרך… ונוצרות חברויות חדשות ומתאימות יותר לשלב החיים, מתחילים לצבור חוויות משותפות, ולאט לאט הצורך בביטחון מהחבורה הקודמת הולך ופוחת.
ד. ועדיין, זה נהדר וחשוב לשמור על קשר! אפשר לנסות לתאם מפגשים בשבתות אחר הצהרים, אפשר להחליט על ערב קבוע אחת לחודש – ובכלל, טוב לזכור את ימי ההולדת של החברות, ולהרים טלפון לאחל מזל טוב, ועל הדרך להתעדכן קצת ולחזק את הקשר…

אני מאחלת לך המוןןן הצלחה במעבר ובכל ההתחלות החדשות
בטוחה שגם אם ההתחלה תהיה קצת קשה (וסיכוי לא רע שהיא תהיה כזו…) – ככל שיעברו הימים (והלילות מחוץ לבית…), תתמלאי בשמחה, בכוחות, בחברות משמעותית לך ובעוד המון דברים, שאת אולי אפילו לא מצליחה לדמיין עכשיו. זה יקרה! כלל ההתקדמות, זוכרת?????

מוזמנת תמיד להתייעץ שוב,
אשמח ממש אם תכתבי לי אחרי פתיחת השנה איך הולך. עשינו עסק?…
עינת

נ.ב
איך טוב לנו בגולן, חבל על הזמן????