שלום יקרה
אני מאוד מעריכה את הכנות שלך ואת המסע שאת עוברת
וגם ליבי איתך… בטח זה מסע מאוד מעסיק ומטלטל רגשית.
התהליך שאת מתארת הוא מאוד נורמטיבי
הרבה בנות בשלב שלך מתלבטות למי הן נמשכות
יכול להיות שאצלך זה בווליום יותר גבוה ועל בסיס יותר חוויות,
ועדיין המסע הוא בריא.
חלק מתהליך בניית הזהות של מתבגרים היום זה התהליך של בניית הזהות המינית
וכמו כל זהות שנבנית, יש רגעים לכאן, רגעים לכאן, תהליכי בירור
ככה זה גם (להבדיל) בבירור הזהות הדתית, בבירור הקשר מול ההורים ובעוד תהליכים.
לכן ממש הגיוני שאת חווה רגעים כאלה ורגעים כאלה.

אז מה בעיניי נכון לעשות כשהבירור כל כך מבלבל ומעסיק?
א. אל תהיי לבד. כתבת שכבר הגדרת את עצמך לסבית, אבל במסע הפנימי, בשאלות הפנימיות – נשמע שאת לבד. זה מסע משמעותי. ההגדרה העצמית שלך תשפיע על כל המשך חייך. הבדידות מביאה קושי, וגם לא מאפשרת לך להסתכל על הדברים בפרספקטיבה. אני ממש ממליצה לך למצוא מישהי שתוכל ללוות אותך בבירור הזה. אשת טיפול, אמא, דודה, מחנכת.

ב. קחי נשימה לפני שתגדירי את עצמך בהגדרה דיכוטומית. נשמע שיש בך חלק שנמשך לבנות, אבל יכול להיות שיש בך גם חלק שנמשך לבנים. רוב הנשים נמצאות על הרצף שבין "משיכה רק לבנים" ובין "משיכה רק לבנות". אם את יודעת שאת על הרצף, כל מיני אפשרויות יכולות להיפתח. אם את מגדירה את עצמך בקצה, זה מקבע אותך. לא הייתי מקבעת זהות מינית לפני גיל 20 (במחקר בשנות ההתבגרות יש הרבה מעבר בין הזהויות השונות ותיאורים של משיכה משתנה. בגיל יותר מבוגר מתועד במחקר תחושה יותר בהירה ומתמשכת)

ג. להתנסויות שלך יש השפעה על התפיסה העצמית שלך. התנסות עם בנות "מחתימה" מלשון חותמת את התחושה המרכזית שלך. כפי שתיארת, כשמישהי צוברת התנסויות רק עם בנות, זה מחזק את האיזור שנמשך לבנות ומרחיק מחוויה של גברים. בעיניי נכון לבדוק האם ההתנסויות האלה עושות לך טוב, או שהן מקבעות אותך.

ד. ה' אוהב אותך תמיד, בכל מסע שאת עוברת. שתפי אותו מה את מרגישה. על מה את מתלבטת. מה התפילה הפנימית שלך. השותפות והעזרה שלו תמיד משמעותיים. וגם, כדי לחזק את התחושה שלך שאת אהובה וטובה אצל ה' יתברך תמיד.

לסיכום:
המסע שלך הוא משמעותי
אל תסיימי אותו מהר מדי בהגדרה שלא מאפשרת שינוי
תמצאי מישהו שילווה אותך
וה' יתברך תמיד מלווה ואוהב.

בהצלחה רבה יקרה!