שלום רב טוב לא יודעת איך לכתוב את זה אז איך שיצא יצא ומקווה שיהיה מובן.. אני בתקופה קשה עכשיו , אני מושהת מהמקום שאני נמצאת בו כרגע כבר תקופה ארוכה…עקב שלא טוב לי בכללי עם עצמי ויש לי מחשבות לא טובות וכו'..זה לא משהו חדש וכבר הרבה שנים אני מרגישה לא טוב נפשית ולא יודעת להגיד מה וגם יכולה שהלכתי כמה פעמים לטיפולים ומרגישה שזה לא עזר.. יש לי ממש קשים עם חברות שיח נכון בעיות רגישיות וזה מוביל אותי להתנהגויות ולהתפרצויות לא טובות ונכונות ואחרי זה ממש מלקה ומוכיחה את עצמי… אני ממש קשה לי לשתף אחרים במה שעובר עלי למרות שאני ממש רוצה,, יכול להיות שזה בגלל שאני גם לא יודעת מה יש לי ומה הקושי.. אני מאוד פוחדת לחשוב עם עצמי מה עובר עלי מה קשה לי וכו'.. לא יכולה להיות עם עצמי לבד.. (וכשאנימלבד כמובן בטלפון רואה דברים וכו') כל זה מביא אותי להמון זמן הפלאפון , לחפש ולמצוא תשובות באינטרנט (כי כמובן שזה יותר קל) מגיעה למקומות שממש לא הייתי רוצה להיות ולראות אותם וממש קשה לי עם זה… אני גם מרוב שאני מבולבלת עם עצמי אני לא יודעת כבר להגיד מה טוב ומה רע .. מה בסדר מבחינת ההלכה ומה לא.. מה מתאים לי ומה לא(גם לא יודעת את הזהות והמשמעות שלי כך שיש לי הרבה פעמים רגעים מחשבות ודמיונות לזה שאני יורדת מעולם התורה ) ופשוט לא יודעת מה לעשות.. גם חשוב לי להגיד שאני ממש לא מצליחה לדבר עם ההורים שלי.. למרות שהם באמת רוצים לעזור לי.. לא מצליחה ממש קשה לי עם זה… 🙏