הי יקרה.

קודם כל אני מבינה אותך מאוד. ספרים כאלה הם מסקרנים. ומרגשים. וזה באמת לא נעים להרגיש ש"רק שנה מפרידה בינך ובינם".

אני שומעת ממך התלבטות, מצד אחד את אומרת "זה לא כזה נורא זה רק ספר" ומצד שני "אני מאוד מתוסכלת ומבואסת על עצמי". אני מבינה שיש בתוכך קולות שונים, קול אחד שרוצה 'להחליק' ולזרום עם המציאות ועם הכיף שבה . וקול שני שאומר לך שעדיף להתגבר ולנסות בלי.

אז ברור שהקול הראשון מגיע מהחלק ה"בהמי" (ככה קורא לו בעל התניא) החלק שרוצה ריגוש כאן ועכשיו לזרום עם המציאות לקבל גירוי…

אז בואי ננסה לענות לו בדרך השכל:

קריאה בספרים ארוטיים מייצרים תסריט מיני שגוי. הרבה התנהגויות מיניות שמופיעות בספרים הללו הן התנהגויות קצה. לפעמים יש גם אלימות או החפצה. התפיסה המינית שלנו הופכת להיות פחות קשורה למציאות, והיא הולכת איתנו.

הסיבה השניה היא ההצפה המינית. כשקוראים יותר המוח מלא יותר בתכנים מיניים. מפרש יותר את המציאות בצורה כזו. מחפש עוד גירויים. מחפש מימוש. וזה מקשה.

סיבה שלישית היא סיבה של רצון ה'. יש עניין לשמור על טהרה בתוכנו. זו דרגה גבוהה והיא דורשת עבודה. אבל הציווי "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" שייך גם לנשים, לא רק לגברים.

אז לא באתי ליצור האשמה חס וחלילה. ברור לי שאת טובה והרצונות שלך טובים. קריאה בדרך כלל נתפסת כדבר חיובי ולכן הרבה יותר קל להחליק אותה ולזרום. זה מאוד מבלבל ואני ממש מבינה אותך!!

אז אולי בעצם הספרנית עזרה לך לברר עם עצמך

מה את רוצה באמת ומה את מאחלת לעצמך?

בעיניי מיניות בגיל ההתבגרות היא כמו "מבחן המרשמלו" של מבוגרים

יש המון גירויים מיניים והורמונים

והיהדות מכוונת אותנו הרבה להתאפק.

בטווח הקצר זה קשה טיל

ובטווח הארוך זה מצמיח קומות מדהימות.

מאחלת לך הרבה הצלחה במסע שלך!!

מאור