שלום לך, שאלות טובות…אני זוכרת את עצמי חושבת עליהן כשהיה לי חבר לפני האירוסין… אז אני רוצה לחשוף אותך למושג שקצת נשכח בימינו והוא -אינטימיות.אם כי מעצם השאלה שלך אני רואה שאת מבינה היטב את המושג הזה.. בחיי כל אדם ובודאי בחיי אישה ואחכ בחיי זוג ( אי"ה במהרה ובקלות:) יש מקומות אינטימיים שהם רק שלו/ שלה/ שלהם. מקומות שלהם אין כניסה לעיניים לא טהורות וטובות.מקומות שבהם הכיסוי רב יותר מהגילוי, או במילים אחרות- שהגילוי נעשה לפי בחירה מושכלת… כל מה ששאלת נכנס בגדר המושג הזה. אני מרגישה שכשאת מודעת להתמודדות בחור בזמן שהוא מבלה עם בחורה זה מספיק…זה מספיק כדי להיות רגישה ולא להקשות עליו וכו…אני מצפה מהבחור לאותו הדבר…לרגישות, להבנה שהבחורה מתמודדת עם דברים שהוא עדין לא מבין בהם ולכן עליו להיות רגיש ולא תמיד לחקור… בשיח זוגי על גבולות האינטימיות אפשר לחדד את הציפיה ההדדית הזאת. מובן שאחרי אירוסין ובודאי שאחרי החתונה גם גבולות האינטימיות משתנים.וחלק מהקסם של חיי הנישואים זה שגילוי האינטימיות הופך להיות חלק מהמסע הזוגי, וכשעושים את הבירור הזה ביחד מתגברת האהבה והאינטימיות.

• בהצלחה יקרה.האינטימיות היא מתנה גדולה אל תוותרו עליה…

נ.ב- כמו הרבה דברים שהם חלק מהבירור הזוגי, גם בתחום הזה לפעמים אפשר להשתמש בתקשורת לא מילולית ובהומור…לדוג'- אם כואב לך הבטן והוא שואל מה קרה- אפשר לעשות פרצוף שיביע שזה בינך לבינך …ואפשר גם לפטור את זה באמירה- עיניני נשים עם חיוך…וזהו. גם זה חלק מחכמת החיבור בין איש לאשה…