שלום לך סהר יקרה.

קודם כל את מדהימה שפנית בשאלה. את כנה ורגישה וזה כל כך יפה בעיני.

אני חושבת שהרבה מאוד בנות מתמודדות עם העניין הזה. ולכן השאלה הזו יכולה לעזור גם להן.

בחברה בה אנחנו חיות, יש תפיסת עולם שלמה לגבי מה זו נשיות ומה זו גבריות. יש דעה קדומה (סטראוטיפ) בה נשים אוהבות ורוד, חצאיות, נצנצים, לשחק בבובות, להתאפר, לעשות תסרוקות בשיער עם סרט וקוקיות, אוהבות לרקוד, בוכות הרבה, מדברות ומרכלות ועוד ועוד..  וגברים לעומת זאת אוהבים צבע כחול, אוהבים לעשות כושר וספורט, לשחק במשחקי כדור, קצת מנותקים מרגשות,  פחות עסוקים בנראות של עצמם וכו. העניין הוא שזה לא תמיד ככה. 

בכולנו יש הכל. צדדים נשיים וצדדים גבריים. וזה בסדר. יכול להיות שיש בת שלא אוהבת להתלבש צמוד, אוהבת לשחק כדורסל ולטפס על עצים והיא יותר סגורה ופחות משתפת ברגשות. זה ממש לא הופך אותה לגברית. זו פשוט היא.

ויש בנים עדינים, שאוהבים לצייר וליצור, מאוד פתוחים רגשית ולא מתחברים בכלל למשחקי כדור.

לצערינו החברה אוהבת להכניס את הכל לתוך הגדרות. קשה לבני אדם בכללי להכיל מורכבות. לכן, בבחורה הזו ישר יחשדו שהיא לסבית. ולבחור כזה יקראו הומו.. זה עוול גדול.

אני כל כך מבינה למה קשה לך. במיוחד שיש לזה גם השלכות חברתיות.

אני רוצה להציע לך שני דברים.

א. להבין שאת לא צריכה להוכיח לאף אחד שום דבר. מותר לך להתלבש בסגנון שמשמח אותך, לשחק ולהנות מתחומי עניין מגוונים (אם את רוצה ללמוד קפוארה ואפילו אגרוף ולא בלט קלאסי למשל.. זה בסדר!) את עדיין בת. ואת עדיין סטרייטית! בעזרת השם החברה תתקדם ותצא מהדעות הקדומות האלה לאט לאט. ..

ב. כדאי שתפתחי את הנושא עם הבנות. תסבירי להן שהן מושפעות מהחברה בה אנחנו חיות.. שהן לא מצליחות לפתוח את הראש ולהבין שאנחנו שונים אחד מהשני וזה בסדר. שהן מצמצמות מאוד את הנשיות והגבריות בעולם.

אני מציעה לך גם להזכיר להן שלשון הרע זה אחד הדברים הכי הנוראיים שיש. וכדאי להן לבקש ממך סליחה.

אני באופן אישי מכירה מישהי שהייתה ממש "טום בוי" בתור ילדה. טיפסה על עצים והלכה מכות כל הזמן. היום היא נשואה באושר ואמא לילדים. נשית מאוד בדרכה היפה והמיוחדת.

אל תשכחי שמי שתאהב אותך, תתחבר אליך בגלל מי שאת באמת ולא למרות…

בהצלחה יקרה.