בס"ד
הי מישהי,
אז קודם כל חיבוק – את נשמעת מוצפת מאוד ברגשות לא קלים של אשמה, בושה, בדידות, חרטה ופחד. לא פשוט להחזיק את כל התחושות האלו ועוד בתקופה כל כך רגשית כמו אירוסין.
דבר ראשון שחשוב לי להגיד לך הוא שאת לא לבד. נשים רבות מתמודדות עם תחושות דומות וחוששות מהן.
ההתמודדות שלך היא באמת לא פשוטה ולכן טבעי שכל הרגשות האלו יסערו בך ויבלבלו אותך. מהמילים שלך גם עולה שאת חיה בכמה זירות התמודדות – מול בן הזוג שלך, מול עצמך ומול הקב"ה. זה לא מעט להחזיק לבד.
העלית את האפשרות של טיפול וכתבת שאת מפחדת מכך. הייתי מעודדת אותך לחשוב על האפשרות הזו שוב ולהתשמש בה.
פחד הוא רגש חשוב שנועד להזהיר אותנו מסכנות, אך טיפול הוא לא סכנה. הוא מרחב פתוח ובטוח. מקום שייתן לך תשובות ויעזור לך לשאול את השאלות החשובות. הוא מקום שיכול לעזור לך לעשות סדר. בתקופה הקרובה של האירוסין, שהיא גם ככה מוצפת מאוד הייתי מציעה שתמצאי מישהי שתיתן הדרכה נקודתית לשאלות שאת עסוקה בהן: האם לספר לו, מתי לספר, מה להגיד, האם אני יכולה לצאת מזה ועוד ועוד .. חשוב שתמצאי מישהי שמכירה את הנושאים האלה ויש לה ידע מקצועי בהן (אם תרצי מוזמנת ליצור איתי קשר ישיר ואנסה לכוון אותך למישהי באיזור שלך). לאחר החתונה, אחרי שעולם המיניות הקסום בנישואין ייפתח בפנייך ובפניכם יכול להיות שתגלי שהקושי נפתר. במידה ולא, שווה לחשוב על טיפול עם מישהי שזו ההתמחות שלה.
אל תחששי, הקב"ה ישלח לך את הדמות הנכונה לך ב"ה. את לא לבד.
