היי יקרה,
קודם כל לגבי השאלות הקודמות ששלחת, מתנצלת בשם האתר, לעיתים יש עומס מאוד גדול ולעיתים יש שאלות דומות שנשלחות וכדאי לחפש ולראות אולי תמצאי שאלה דומה ותוכלי לקבל מענה מספק, ואם לא אז אל תתייאשי ותשאלי שוב
.
ועכשיו לגבי מה שאת אומרת בעניין הקושי בהבעת רגשות, קודם כל, זה שאת מעלה את הנושא מעיד שאת מבינה עד כמה חשוב להביע רגשות על מנת לנהל חיי חברה ומשפחה תקינים. בע"ה כשתקימי בית עם בעלך, יהיה לו חשוב לשמוע מה את מרגישה ולהבין כמה את אוהבת אותו
.
בד"כ כאשר יש קושי להביע רגשות, זה מעיד על איזשהו מנגנון הגנה פנימי שאנחנו מפתחים כדי לא להפגע. ושוב – זה לא במודע!
יש מן אמירה פנימית כזו שאם אביע רגשות אולי הצד השני לא יחזיר לי באותו מטבע, אני עלולה להפגע.
את מספרת שהבית אוהב ותקין בסה"כ וזה טוב ב"ה. זה לא סותר את זה שאולי גם מצידם יש קושי בהבעת רגשות. האם אומרים לך כמה הם אוהבים אותך? כמה אוהבים את מה שאת עושה?
בשביל להביע אהבה צריך להרגיש אהובים.
מעניין מה יש שם בינך לבין החברה שגורם לך להיות יותר משוחררת, אולי זו ההרגשה שלך שהיא מקבלת ואוהבת אותך ללא תנאי?
את מספרת שאת בכורה, זה באמת פרט חשוב וטוב שציינת, כי פעמים רבות בכורות (ובכורים) נושאים אחריות גדולה על כתפיהם, אולי את נושאת תחושה שמשהו לא יחזיק אם את תתפרקי? להביע רגשות זה להראות שאת זקוקה למשהו, זה להראות פגיעות…
אני מציעה להתחיל בקטנה
(ואז בזכותך גם הבית יתחיל לדבר בשפת הרגשות…)
בכל מקרה, את מתאמנת על הבית שתבני בע"ה.
תתחילי במשפטים שיש בהם רגש: "איך אני אוהבת את האוכל הזה", "איך זה משמח כשאת קונה לי…" "מבאס אותי ש…"
מאמינה שזה יביא לחייך משהו חדש ומרענן
