שלום יקרה
תודה שאת משתפת בשאלה. אני שומעת את הדאגה והאיכפתיות שלך וגם את העצב/התסכול מהמצב.
חשוב להגיד קודם כל כי כל ילד שנולד הוא פלא גדול. זה מאוד לא מובן מאליו, תינוק הוא נס גדול מאוד. לא כולם יודעים להעריך את זה . ומתרגלים כאילו זה מובן מאליו. יש זוגות שזה בא להם יותר בקלות ויש כאלה שזה לוקח יותר זמן ומצריך טיפולים שונים. זה לא קשור למישהו שמקפיד עליכם , כל אדם יש לו מסע לעבור בעולם שהקדוש ברוך הוא מעביר אותו,וכנראה זה איזשהו נסיון שהוריך עוברים וצריכים להתמודד ולגדול איתו.
ולך יש את המסע שלך , עם הקושי שלך שאין לך הרבה אחים, שאת מרגישה עם זה לא בנוח מול אחרים. וכו. וזו ההתמודות שלך.
לגבי בעיות פוריות, יש המון סיבות , אינספור סיבות ,למה זה לא תמיד מצליח בקלות , למה לוקח לפעמים הרבה מאוד זמן .
מדבריך אני חושבת שעולים פה כמה סוגיות:
* הרצון האישי שלך במשפחה יותר גדולה-אני מאוד מאוד יכולה להבין אותך, לי יש רק אחות אחת , היא גדולה ממני ב15 שנה. גדלתי דיי לבד, זה לא היה כל כך כיף. אפילו מאוד מבאס . רוצה להאיר לך את היכולת להודות ולהתפעל מזה שיש לך עוד שני אחים ולהודות על זה מאוד מאוד להעריך את זה. גם זה לא מובן מאליו בכלל!
תמשיכי להתפלל ולהתמקד בהודיה על היש בחיים שלך ולהתפלל לעוד אח/אחות – התפילה היא בידיים שלך, כל השאר לא. תעשי מה שאת יכולה ומה שבידים שלך מה שיש לך שליטה עליו . מה שאין לך שליטה עליו, מציעה לך לשחרר ולא להתעמק בו כי את לא יכולה לשנות אותו.והוא התמוודות של הוריך ולא שלך .
*הקושי שלך שאנשים או חברות אומרות לך שאתם רק 3 וזה מרגיש לך לא נעים ואולי מתביישת או מובכת , התחושה שיש משהו לא בסדר במשפחה שלי.
איך להגיד את זה בעדינות? לאנשים יש נטיה לדחוף את האף ולהתערב בעניינים לא להם . זה לא עניין של אף אחד איך זה קורה ולמה. ואת לא אמורה או צריכה להסביר את זה. זה פשוט ככה , כן יש משפחות עם פחות ילדים . אז מה? זה אומר שאת נחשבת פחות? תשאלי את עצמך למה זה כל כך מטריד אותך שהם שואלים אותך ? שיחשבו מה שיחשבו.
מציעה לך להתמקד בדברים הטובים בלהיות שלושה ילדים- אפשר לקבל יותר -לא צריך להתחלק בין הרבה אחים ,כך שמקבלים תמיד יותר… וזה שווה!
עוד משהו שאני חושבת שאולי קשה לך אולי שאת רואה את ההורים עוברים את התהליכים האלה של הטיפולים? אני שומעת ממך שמצד אחד אתם לא מדברים על זה בבית ומצד שני את ממש יודעת על תרופות וזריקות ומכון פועה. ויכול להיות שקשה לך לראות את ההורים שלך ככה ואת התסכול שלהם ..ואת בטח היית רוצה למנוע מהם את הקושי , שזה מראה שיש לך לב רחב וטוב. העניין הוא שיש באמת עניינים של מבוגרים שהם צריכים להתמודד איתם , וזה עולם המבוגרים וצריך להשאיר את זה להורים.נשמע שהם עוברים תהליכים סביב הפוריות. אם את מרגישה בנוח עם אמא אולי תפני אליה ותשאלי אותה על כך ותשתפי אותה בתחושותיך . והיא תשתף אותך במה שנכון וטוב לך לדעת.
אז לסיכום
אני באמת שולחת לך חיבוק על התסכול הזה. ומציעה להתמקד בלרשום דברים טובים והודיות על מה שיש לך. כשמתמקדים בטוב הוא גדל. להיות הרבה עם חברות, ולהמשיך להתפלל שבעזרת ה יגיע תינוק או תינוקת בזמן שהקב"ה יחליט.
תהילה