היי יקרה,
קודם כל אני חייבת לומר שאת גיבורה!
זה לא פשוט לספוג הערות, להשאר את, ולשמור על הערכים שלך.
נראה שאת מציבה מול החברות מראה שקשה להם לשאת. זה מעמיד אותן בעמדה לא נעימה מול עצמן, את מראה להם שאפשר גם להיות כיפית, זורמת… וגם לשמור על הערכים שעליהם גדלת.
אבל הייתי רוצה בשבילך שתשתחררי מהתפקיד שלקחת על עצמך, ופשוט תהיי את.
ומי את?
את לא התלמידה הטובה, ולא ה"דוסית אבל לא חננה" או "זאת בלי הטיקטוק"…
את זה הנשמה הגדולה שה' שם בתוכך
, נשמה מאירה שלא צריכה הגדרות, היא הרבה מעבר להגדרות.
כשמתחילים להתחבר לנשמה ולדבר בשפה של הנשמה, פשוט מאירים לעולם בטוב.
ואז גם המינוחים משתנים.
במקום "דוסית" – אני מעדיפה את הביטוי "מחוברת לה'"!
ככל שתהיי מחוברת לה', לנשמה שלך, אוהבת, מאירה, חברות פשוט ימשכו אליך וירצו להיות כמותך! 
בהצלחה נשמה
