מלכת היופי יקרה!
תודה על השאלות שלך. החשש או התהיה מהנושאים הללו מובנים מאוד.
לגבי השאלה הראשונה,
קודם כל, מדובר באמת בדבר לא קל. כמו שאת כותבת, המגע כ"כ נצרך וזה קשה.
אני רוצה להציע לך דרך וכיוון להסתכל על זה.
היהדות מלמדת אותנו ערך ותפיסת חיים שדורשת מאיתנו לוותר לפעמים על מה שאנחנו רוצים ושמתאים לנו כרגע, למען ערכים שמקדמים אותנו להיות אנשים מתוקנים יותר ולחיות חיים גדולים יותר מהחשקים שלנו.
התרבות הכללית שיש היום בעולם מלמדת אותנו את ההפך בדיוק… לעשות מה שבא לי, מה שאני מרגישה שנכון ומתאים לי ברגע נתון, זה הכי טוב.
אנחנו מוקפים בתפיסה הזו כ"כ חזק ולכן עוד יותר קשה לנו לעמוד מול משהו גבוה מאיתנו שמתווה לנו את הדרך ומחייב אותנו להתגבר על רצונות שלנו ברגע נתון.
והיהדות מלאה בדוגמאות כאלה.
לדוגמא, אנחנו צריכים ואוהבים לאכול, והתורה מלמדת אותנו דיני כשרות-יש מאכלים שגם אם יהין הכי טעימים בעולם, אסור לנו לאכול. למה? יכול להיות שאנחנו בעיני בשר ודם לא באמת מבינים כרגע מה ההבדל הרוחני שבין לאכול תרנגולת או שרימפס.
אבל ההבנה שיש מי שברא את העולם לפי חוקים מסוימים, והמחוייבות שלנו לקבל את החוקים שלו גם במקומות שזה לא הכי בא בקלות, היא נכס לחיים. זוג שמכניס לתוך הבית שלו את הקב"ה, את היכולת במצבים מסויימים לדחות את מה שהיה בא לי או נצרך לי עכשיו, למען משהו גבוה שמחייב אותי,
מכניס לתוך החיים שלו נכס ענק שמשפיע על כל החיים הזוגיים ובכלל.
אפשר להרחיב עוד הרבה… אני מציעה לך להתחיל להתבונן על התפיסה הזו כבר עכשיו, כי היא דרך חיים שהיהדות מכוונת אותנו אליה בכל שלב בחיים, גם בגיל שלך, עוד לפני חיי זוגיות.
בקשר לשאלה השניה,
כדי שטבילה תהיה כשרה, אישה חייבת להכניס את כל גופה למים, כולל את השיער. כשאישה טובלת אין לה אפשרות לדעת לבד שאכן הכל נכנס למים, והיא צריכה עזרה של מישהי שתוכל לראות מבחוץ ולהגיד לה שהטבילה שלה כשרה. זה התפקיד של הבלנית.
התחושה שלך עכשיו מובנת מאוד, אני יכולה לנסות להרגיע אותך שכל הבלניות שנתקלתי בהן בחיי הן נשים רגישות וטובות, ועושות את כל תפקידן בצורה כזו שהן בכלל לא מסתכלות על הנשים הטובלות חוץ מהרגע שהן כבר בתוך מי המקווה, ואז הן רק מביטות מלמעלה לראות שהטבילה כשרה, ויוצאות מיד מהחדר.
כלות שמגיעות עם עוד נשים למקווה בערב החתונה, זה כדי להוסיף להן תחושה של שמחה ויחד, וכמובן שהמלוות לא נכנסות עם הכלה לטבילה עצמה, אלא ממתינות לה בחוץ כמו במין חדר המתנה.
ועוד מילה על הטבילה ועל הלכות טהרה בכלל, יש במצוות הללו כל כך הרבה התחדשות ושמחה, של אישה מול עצמה ומול בעלה בקשר הזוגי.
אני מאחלת לך שבע"ה כשתגיע העת, תזכי ללמוד את ההלכות וגם להרגיש כמה טוב, וכמה שמחה והתחדשות את מקבלת לחייך דרך הפרטים הקטנים של ההלכות, וגם דרך ההתמסרות למשהו גדול מאיתנו.
בהצלחה רבה רבה!
