שלום גם לך-  נערה יקרה!

אני מעריכה אותך מאוד שבאת לכאן וכתבת את השאלה הזו ושיתפת אותנו במה שעובר עליך.

 כל כך קשה לשמור על סוד תקופה ארוכה, האנרגיה שהולכת על שמירת הסוד היא גדולה מאוד ויש לה מחיר כבד.

את משתפת בחוויות לא פשוטות שאת עוברת, הרבה בדידות, הרבה לבד וחווית דחיה לא פשוטה בחדרים בטיול השנתי, באמת כואב ומצער לשמוע שאת עוברת את כל זה ללא תמיכה וללא מעטפת.

מאתגר לך זה בטוח-  כי את נקרעת בין הרצון שלך להיות שייכת ועם חברות לבין המסכה שבחרת לעטות על עצמך כדי להסתיר את התחושות והכאב האמתיים שלך.

בואי נחשוב על פתרונות למצב שלך:

 * האם אפשרי מבחינתך לשתף את ההורים שלך במצב החברתי שלך?

* האם יש לך אחות גדולה שתוכלי להיעזר בה כדי לפרוק את כל מה שאת עוברת?

* איך הקשר שלך עם המחנכת או עם היועצת? האם תוכלי לשתף גם אותן, שיסייעו לך להתמודד עם המצב הקיים.

ממליצה להיעזר בדמות חינוכית או מבוגרת בחיים שלך , כדי שתקבלי מענה מידי, כי את נשמעת מוצפת.. אל תישארי עם התחושות הקשות האלה לבד

לכל דבר יש פתרון ואני מאמינה בלב שלם שאם בחרת כבר לכתוב כאן ולשתף, את בכיוון הנכון

אני בטוחה שהדברים יסתדרו אם תצליחי לשתף אותם כי ההחזקה כבר לא טובה לך

חשוב שתהיי בטוב ובשמחה

את ראויה לחברות, ואת ראויה להרגיש טוב עם עצמך

ואין לי ספק שכל מי שתהיה חברה שלך תזכה בך

מאמינה בך

שמרית