שלום,
יש לי חברה שכל הזמן אומרת כמה היא שמנה וכמה החזה שלה ענק עכשיו היא לא רזה אבל גם לא שמנה וכדי להרגיע אותה אני מוצאת את עצמי אומרת לה כל מני משפטים כמו "אני יותר שמנה" או "תסתכלי איזה דבה אני" וככל שאני אומרת לה את זה יותר זה נכנס לי לראש
ופתאום אני אומרת אולי אני באמת שמנה וכו'
1. מה אני יכולה לעשות אם זה?
2. איך אולי אני יכולה לעזור לחברה?
היי יקרה,
קודם כל אני רוצה לומר לך שאת חברה ממש טובה. את שומעת את חברה שלך מתמודדת עם חוסר בטחון- ומנסה לעזור לה.
אבל יש בעיה אחת- מתוך הנסיונות לעזור לה, את מרגישה שאת נפגעת. שפתאום הבטחון שלך בעצמך ובמראה שלך נפגע, ואת פתאום תוהה אם הכל בסדר איתך ואם את אולי שמנה?!
בעצם, יש עוד בעיה. אם חברה שלך עסוקה המון במשקל ובמראה שלה ולא מרוצה ממנו- גם אם תגידי לה אלף פעמים שלדעתך היא לא שמנה ואת יותר שמנה וכן הלאה- זה לא יגרום לה לחשוב טוב על עצמה. כי מה שהיא חושבת על עצמה מגיע ממקום פנימי ומתפיסה עצמית מסויימת, ואמירות של אנשים אחרים לרוב לא משנות את התפיסה העצמית שלנו.
ובגלל שתי הבעיות האלה, אני מציעה לך להפסיק בשיח הזה איתה של מי שמנה יותר ומי שמנה פחות. גם זה גורם לך להרגיש לא טוב בעצמך, וגם לא מועיל עבורה.
אז מה כן אפשר לעשות?
הייתי מנסה להפחית שיח של ביקורת עצמית. מנסה לדבר עם החברה על דברים אחרים, אולי יותר על הפנימיות שלנו, על דברים שאנחנו אוהבות, דברים שאנחנו טובות בהם וכו.
ואם היא מתעקשת להמשיך לדבר על המשקל והמראה שלה, להפנות אותה הלאה. לומר לה משהו כמו: אני רואה שאת עסוקה הרבה במשקל שלך, אולי תתייעצי עם אמא שלך מה לעשות עם זה? או אולי תפני לייעוץ עם תזונאית?
אבל לא לקחת את זה על עצמך. לא לפגוע בדימוי שלך כדי לעזור לה. זה לא טוב- לא עבורה, ובעיקר לא עבורך.
בנוסף, הייתי מציעה גם לחפש דברים שאת אוהבת בעצמך ובמראה שלך ומחזקת את עצמך על כל הדברים הטובים והנפלאים בך. ואני בטוחה שיש הרבה!
הנה, אני בכלל לא מכירה אותך וכבר אני יודעת שאת חברה טובה ואכפתית
שיהיה בהצלחה!
יפעת.