שלום לך עושה טוב!

השאלה שלך היא כולה ביטוי של אישיות גדולה מלאה טוהר, עומקים ועוצמות. הייתי יכולה להסתפק בלומר לך שרק תתבונני בשאיפות הגבוהות שלך ובתהליך שעברת ותכירי בכך שזה העיקר שבך וזה עולה עשרות מונים על כל הדברים הלא טובים שעברת, ורק על זה את יכולה לשמוח כל היום.

מה שכתבת הוא כל כך נפלא והוא תמצית האדם. הוא הביטוי של להיות צדקת. העיקר הוא כל הזמן להיות עסוקה בהתרוממות גם כשיש נפילות בדרך, כמו שכתוב בקהלת שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.

עברת תקופות לא פשוטות ונחשפת לדברים לא טובים. כך נוצרנו, שנשארים רשמים במוח גם מחויות לא טובות ולא נעימות. אין לנו מנגנון מחיקה כמו כפתור במחשב. ככל שהקדושה מתגברת, אותם מקומות שהתרגלו בעבר לקבל ריגוש מדברים לא טובים מתעוררים ומציפים אותך במחשבות לא טובות כי הם מרגישים מאוימים שמא לא יקבלו יותר מה שהתרגלו לקבל בעבר.
אבל כשאת מבינה שאלו רשמים חיצוניים שלא קשורים לנשמה שלך ולפנימיות שלך, את מבינה שאת לא צריכה להילחם בהם אלא לתת להם לעבור. וכשהם באים פשוט לחייך ולומר לעצמך – זה שייך לעבר אבל אני כבר לא שם.

ככל שתקבלי באהבה את זה שגם עברת דברים לא טובים ונשארו רשמים, אך את מתקדמת בטוב ובטוהר, אין לרשמים אלה משמעות.

חכמים לימדו אותנו שאין אדם אחראי על מחשבות רעות שבאות אליו, והעיקר לא להתחבר למחשבות ולהמשיך אותן מרצון.

תשמחי במה שאת, תאחזי בשאיפות שלך ותגשימי אותן.

מתוך הערכה רבה,

עליזה