שלום יקרה,
יש לשאלה שלך כמה היבטים ואנסה להתייחס לכולם.
לפני הכל אדגיש- להשתמש בנטייה/ תכונה/ מראה/ עדה של אדם לצורך קללה זה דבר לא ראוי ולא מתאים לעשות אותו אף פעם.
להיות אדם הומוסקסואל זו התמודדות. לפעמים התמודדות לא פשוטה ואנחנו צריכים תמיד לכבד כל אדם באשר הוא.
ועכשיו אסביר קצת יותר.
לכל נער ונערה יש בתהליך ההתבגרות גם התפתחות של משיכה מינית- רצון להיות בקשר גופני עם אדם אחר.
המשיכה הזו היא טובה ומבורכת. המשיכה נועדה כדי שאנשים ירצו ליצור קשר עם בני המין השני ובזכותה אנשים מתחתנים, שמחים אחד עם השני ונהנים גם מבחינה גופנית.
זה דבר קיים שגברים מרגישים משיכה מסוימת גם לגברים ונשים חשות משיכה מסוימת גם לנשים.
חשוב לדעת שאצל בנות לפעמים יש רצון לאינטימיות שנובע ממקום של חברות עמוקה ולפעמים מרגש אימהי שנמצא בבת והתחושות האלה יכולות להתבלבל עם תחושה לקשר זוגי.
היחס של התורה לקשר גופני מלא בין גברים הוא שזה אסור לעשות וזה תועבה בעיני ה'
”וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִיא". שני גברים שבוחרים לחיות יחד בזוגיות מלאה נקראים הומואים. לא מדובר על מגע חברי וחיבוק אלא על מגע זוגי.
הקשר בין נשים מוגדר כמעשה ארץ מצרים: " כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ" זה קשר שלא מוגדר כאיסור כרת אלא שלא נכון לעשותו. לא נכון לחיות ככה. זוג נשים שבוחרות לחיות יחד בקשר זוגי מלא נקראות לסביות.
למה התורה וחז"ל מורים לא לחיות ככה?
הקב"ה ברא את העולם ממהות זכרית ומהות נקבית. את זה אפשר לראות בהרבה מקומות והרבה הקשרים.
העולם בנוי ממשפיע ומושפע וכשיש מפגש זכר ונקבה אז יש פוטנציאל לחיים חדשים. מפגש חד מיני הוא מפגש לא מוליד בעצם הוויתו.
בחיבור איש ואישה אנחנו בעצם משתתפים במעשה בראשית ומאפשרים המשך קיום בעולם.
אחוז האנשים שנולדו עם משיכה מלאה אך ורק לבני המין שלהם זה אחוז קטן באוכלוסייה.
ואכן האחוז הזה קיים.
כל שאר האוכלוסייה שהמשיכה יכולה להיות גם וגם יכולים ליצור קשר זוגי, שמח ומיטיב עם בי המין השני ולבנות בית של איש ואישה, להביא ילדים לעולם ולהרגיש שלמים ומסופקים בחייהם.
והאחוז הקטן שלא כך?
יש אנשים שנולדו עם משיכה מלאה לבני המין שלהם.
אנשים שהקב"ה ברא עם דיסוננס פנימי כל כך חזק, עם קושי עצום לחבר בין תחושת גופם לעולם הערכים והאמונות שלהם.
וזה קיים. והקושי גדול והכאב עצום.
אבל צריך לזכור שהקב"ה לא ברא לנו עולם מושלם.
יש ביננו נשים שלא יכולות ללדת ילדים למרות השאיפה הגדולה שלהן.
יש ביננו אנשים עם תסמונת דאון שחיים עם קושי גדול ולא ברור שיכולים להתחתן.
ואלו רק שתי דוגמאות.
אספר לך שפעם היו משתמשים במראה של אנשים עם מגבלה שכלית לקללה. ב"ה שהיום רוב האנשים יודעים לכבד את זה.
ויש גם עוד איסורי תורה שמייצרים קושי גדול.
איסור נישואי כהן עם גרושה. ומה יעשו אם יש ביניהם אהבה וחיבור גדול?
יש בעולמנו הרבה ניסיונות ומי שבוחר לחיות עם חיבור לקב"ה ועם אמונה ושמירת מצוות, בוחר להתמודד גם עם מקומות הקושי והמשבר.
ובוחר להתמודד עם תשוקות ותאוות ורצונות שלא תמיד באים לידי מימוש.
אדם שנולד עם משיכה רק לבני מינו (גבר לגבר ואישה לאישה) הוא לא אשם בכך שנולד כך אבל האמירה- אתה לא אשם לא נותנת לו לגיטימציה להביא את הנטייה הזו לידי ביטוי.
האם אפשר לשלוט בזה?
אפשר אבל אין ספק שזו התמודדות לא קלה שמלווה חיים שלמים.
חשוב לי להדגיש שאדם עם נטייה למשהו לא עובר עבירה בעצם הנטייה, העבירה היא במימוש הנטייה.
יותר מכך, אדם שמצליח להתגבר על נטייה המנוגדת לאורך החיים היהודי נחשב צדיק.
יש אנשים, כמו שאמרתי אחוז קטן מאד באוכלוסייה, שאכן יש בהם משהו מולד וזה לא הופך אותם לאנשים פחות טובים, צדיקים או מוצלחים.
להיפך כל זמן שהם מצליחים בהתמודדות הזו, זה גורם להם להיות יותר. יותר טובים ויותר צדיקים.
ואין ספק שזה ממש לא קל.
ככלל חשוב לדעת, מיניות בריאה כוללת בתוכה את יכולת השליטה על המיניות
את היכולת לעצור מול רצונות ולאצור את האנרגיה. (מלשון אוצר. לשמור).
זה נכון בכל קשר בין שני אנשים.
לא כל רצון ממששים.
כל דבר צריך להיות עם האדם הנכון ובזמן הנכון.
ועכשיו אוסיף דבר נוסף,
כל מה שכתבתי נכון לגבי האדם הפרטי שמרגיש את המשיכה.
יש לו התמודדות. יש לו קושי לפעמים הוא עומד בנסיון ולפעמים לא.
אדם כזה מגיע לו יחס מכבד ומכיל כמו כל מיני אנשים עם התמודדות.
לעומת זאת המושג "הקהילה הגאה" יותר מורכב.
כאן מדובר על גופים גדולים עם מימון כספי שיש להם אמירה ציבורית ופוליטית. זה לא האדם הפרטי שבוודאי נכבד כי הוא אדם ככל האדם, אלא זה גוף ציבורי שפועל לפעמים נגד אמונות וערכים שלנו.
כגוף ציבורי הם לפעמים מביאים אמירות שמאד מזלזלות בחיי המשפחה כפי שאנחנו מאמינים בהם. הם מכניסים מושגים מנוגדים לתורה לתוך מערכת החינוך וספרי הלימוד.
ולכן נוצרת מורכבות גדולה.
לקלל אדם על נטייה שלו, מראה שלו, עדה שלו, תכונה שלו זה דבר אסור. לא מתאים ולא נכון לעשותו.
אבל לשמור בפוליטיקה ובמרחב הציבורי על עולם הערכים היהודי זה דבר שמאד חשוב לנו.
מקווה שעניתי לך על שאלתך.
בהצלחה רבה
